ה"סטן" - The Sten Gun // ת.מ.ת.= T.M.T. // פרק ב'

20.11.2014

          

סיפורים קטנים מימים רחוקים... 

ה"סטן"  -  The Sten Gun 

   

ת.מ.ת. = T.M.T. 

       ת.מ.ת. =  תת-מקלע-תעש  !!  

המשך - חלק  ב' 

 

הסבא הנכד וה"סטן"                   

    דף ממחברתה של צפורה דגן (ציפקה) 

                             זיכרונות  מראיונות . . . 

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 

*

שלוש פעמים נסעתי לראיין את נחום ניצן בקיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל. (בביקורי השלישי, לפני שנפרדנו, לאות תודה על שראיינתי אותו, הגיש לי ניצן זר פרחים ושקית פירות שסק מהעץ שצמח ליד ביתו. כוס קפה מהביל, צילום תמונה למזכרת ואני שומעת אותו אומר לי: "ציפי, בואי אראה לך משהו מיוחד". ביתו של נחום בנוי היה על מדרון גבעה ובשיפוע התחתון היה לניצן חדר קטן. מדפי ספרים ישנים ומאובקים, שולחן ושני כסאות, פינת קפה ומיטת ברזל כזו שקראנו לה בפלמ"ח ובקיבוצים "מיטת סוכנות". כינוי זה ניתן למיטות ברזל אלה,  היות והיו אלה מיטות פשוטות, כאלה שהיו מייצרים בכמויות גדולות בעבור הסוכנות, שחילקה אותם לעולים החדשים שהגיעו לארץ לאחר תום מלחמת העצמאות.  

נחום הרים את שולי כיסוי המיטה שהייתה בצידו של החדר, ושלף מתחת למזרון הקש חבילה שנראתה כבדה ועטופה הייתה בבדים. נדרכתי מסקרנות לדעת מה מסתתר בחבילה מוזרה זו. ניצן הסיר בזהירות את הבדים שעטפו את החבילה, הניח אותם על הרצפה ומתוך החבילה החל לבצבץ כלי נשק מוזר. "מה זה"? שאלתי את ניצן. הוא חייך ואמר: "זהו "סטן", אמנם "סטן" רגיל, אך מיוחד". 'מיוחד' כי מאחוריו ישנו סיפור קטן", אמר נחום. ישבתי על הכסא וכזה היה סיפורו של ניצן: 

" באחד הימים, כשעבדתי עם מספר בחורים בפרדס, בעת המנוחה שאלו אותי החבר'ה אם ארשה להם להסיר כמה ענפים מעץ לימון, כי עליהם להכין לעצמם "מקלות קאפאפ" לאימונים בפלמ"ח. "מקלות קאפאפ" מעץ לימון, נחשבו בעיני החבר'ה למקלות, "הכי טובים והכי חזקים". מובן שהסכמתי, אומר ניצן, ואף סייעתי להם לבחור ולנסר כמה ענפים ישרים כפי שרצו. 

לפתע שאל  אותי אחד הבחורים: "תגיד ניצן, האם אתה מסוגל לירות ב"סטן" ישר מהבטן ולפגוע 'בול'?" ראוי להבהיר, כי ל"סטן" ישנה קת ברזל ארוכה, לכן קשה להשעינה ביציבות על הבטן, לירות מהבטן ולפגוע 'בול'. "אין בעיה" עניתי להם. בתשובה אמרו לי החבר'ה: "ניצן, בוא נעשה תחרות ונראה מי יצליח טוב יותר בירי כזה, לפגוע 'בול' במטרה בירי מהבטן". 

בסוף יום העבודה נפרדנו. החבר'ה הלכו לאהלי הפלמ"ח ואני נשארתי בפרדס והורדתי גם לעצמי קטע של ענף עבה יותר מעץ לימון כל שהוא. בשובי לחדרי טיפלתי בכלי ובסוף שבוע העבודה נפגשתי עם בחורי הפלמ"ח לתחרות הירי. כך זכיתי בתחרות עם הפלמ"חניקים לפגוע 'בול' במטרה שהוצבה לפני". 

מראה הכלי לאחר שעבר  את טיפולו
של סבא נחום ניצן. (מא"ז חבר קיבוץ עין חרוד) 

צילומים: צפורה דגן

קת מיוחדת מעץ לימון שהורכבה על הכלי   
במקום קת ברזל שהייתה לכלי במקור.    

"את ה"סטן הזה שמרתי לי למזכרת, אומר נחום, גם כאשר נערך בקיבוץ 'איסוף כלים', כמו בכל הארץ על פי הוראות המשטרה, אני לא מסרתי ולא אמסור את הכלי שלי. בשבילי זו מזכרת מסיבה נוספת: כשהגיע מועד גיוסו של נכדי (אורי תירוש) לצה"ל, התקדם הבחור לקורס קצונה ובאחד מימי החופשה מהצבא, בא אלי הבחור וסיפר לי - שבאימוני הירי שעבר, הן בטירונות והן בקורס לקצונה, היה הוא הצלף הטוב בחבורה. כשנשאל, כיצד זה שאתה 'פייטר' כזה ? ספרתי להם על ה"סטן" המיוחד של סבא שלי, שהוא הוא זה ששימש אותי בילדותי לאימוני הירי".

כן, כך זה היה,

בזכותו של סבא  -  ובזכות  ה"סטן" המיוחד של סבא, 

נהיה הנכד לצלף  בצה"ל ! 

~*~

 * * * מפגשי הריאיונות עם נחום ניצן התקיימו בקיבוץ עין-חרוד,   בחודשים :  ספט. אוקט. נובמ. 1996 . 

סיפורו של נחום התקיים לאחר מבצע גדול שנערך בארץ, לאיסוף כלי נשק וציוד צבאי שהיה בידי אזרחי המדינה.

 המטרה הייתה לאסוף אותם ולמוסרם למשטרה, בלא צורך להזדהות. 

                                                     חזרה לפרק א

  ציפקה – מראיינת ותחקירנית מתנדבת לארכיון המרכזי של ההגנה,  

        הנמצא בבית אליהו גולומב בתל-אביב. 

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

*