יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

ארבע קבוצות עבדו ב"מכון איילון" - 1946-1948

5.9.2014 
ארבע קבוצות עבדו ב"מכון איילון"

שהיה מכון תעש' ההגנה במחתרת
שלושת שנות פעילותו של המכון  1948 1946

דף ממחברתה של ציפקה - תחקירנית ומראיינת לארכיון ההגנה.
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

                        א.        עובדי תעש' ההגנה במחתרת

                        ב.         חברי קבוצת תנועת הצופים -  הצופים א'

                        ג.         חברי הנוער העובד - הכשרת "רגבים"  בפלמ"ח 

                        ד.         "קבוצת ה- 8 "   - חברי קבוצה מתנועת  "הבונים"


1. רשימת עובדי התעש'  
 רשימה זו נערכה ועודכנה בשיתוף עם עמוס שפי, שהיה מעובדי קבוצת התעש' ב"מכון איילון".

2. רשימת חברי הכשרת "רגבים" מהפלמ"ח  
רשימה זו עודכנה ונערכה על בסיס רשימת שמות חברי פלמ"ח "רגבים" שהגיעו מאהלי הפלמ"ח בחפצי-בה לגבעה שליד המושבה רחובות,  בקיץ 1947. שמות חברי הפלמ"ח לוקטו לפני שנים, כשרבים מהחברים עוד היו עמנו בחיים והעתקי רשימות אלו הועברו, נמסרו ומצויים בארכיון ההגנה, בארכיון הפלמ"ח והועברו לתעוד גם לארכיון מוזיאון "מכון איילון".

      3. רשימת חברי "קבוצת ה-8 "
רשימה זו נכתבה על פי עדותה של חברת הקבוצה חווה מרקוביץ-בכרך, במסגרת ראיונות תחקיר שערכתי עימה בתאריכים 8.11.1987 // 1.5.2004 . שמות רשימה חברים זו עודכנה גם על-פי רשימה שקבלתי ממזכירות קיבוץ כפר הנשיא בתאריך 22.11.1987  לשם עלתה להתיישבות הכשרת "הבונים", שאליה השתייכו חברי "קבוצת ה- 8" .  

4. רשימת חברי קבוצת הצופים
רשימה זו נמסרה ל"מוזאון מכון איילון", על בסיס רשימות של מי שעברו מהגבעה ברחובות ועלו להתיישבות בגבעת מעגן מיכאל (לא ברור מי הכין רשימה זו). אלא שהרשימה כוללת גם חברים שהגיעו לגבעה לרק לאחר תום מלחמת העצמאות, כאשר "מכון איילון" כבר היה סגור ואין להם כל קשר עם מכון תעש' מחתרתי זה !!    
"מכון איילון" נסגר לפני ולקראת תום מלחמת העצמאות.
*
*** דברים אלה נכתבים על-ידי ציפקה (צפורה דגן), שהייתה מבנות הכשרת "רגבים" בפלמ"ח,  שחלק מחבריה עבדו ב"מכון איילון" בשנים תש"ז-תש"ח - מראשית קיץ 1947 ועד לסגירת המכון לקראת תום מלחמת העצמאות.
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
 ארבעת קבוצות העובדים  ב"מכון איילון" 

א. קבוצת העובדים מהתעש' 
קבוצת עובדי התעש' היו אחראים על תהליך היצור במכון, אחריות  שהייתה כלפי הנהלת התעש' ומפקדת ההגנה.
הם אלה שניהלו את המכון, היו בעלי המקצוע במכון ואחראים באשר לתפעול התקין של היצור, לאיכות היצור ולתחזוקתו של מכון תת-קרקעי זה.  הם הגיעו לגבעה בכל יום ראשון בשבוע. משך ימות השבוע עבדו במכון, גרו בגבעה וחזרו לביתם, למשפחתם ולחבריהם רק  בסופי כל שבוע ובחגים.
 תמונת המכונה   (שמאל)     
איילון (אברמוביץ) פסח - מנהל "מכון איילון" = מכון שנקרא גם בשם "החלקה".
ארד (שרייבר) חיים – מסגר מכאני בתעש' ולימים היה לממציא ומפתח מוצרים בצה"ל.
בלאו אמיל – המהנדס שתכנן את יצור הסטן ותחמושתו. 
בן יעקב אורי - נשק בתעש' שהגיע למכון בלילות לאיפוס "סטנים". 
גשרי אברהם – מסייע, היה שולייה לחשמלאי  התעש'. 
דורי ראובן - בנה את מערכת האוורור של המכון. 
דותן חיה - עבדה במכון , במיוחד באגף אריזת התחמושת.    
יערי יואל – חשמלאי ראשי של התעש' . 
ירום (רימר) צבי - סגן מנהל המכון ולאחר מכן ניהל את המכון. 
לוי (קרסנולוב) שני - חרט במכון. 
לשם (ליפשיץ) מרדכי (מוטקה) - מסגר השרות ליצור. 
מילשטיין אליעזר - מסגר כללי וחרט. 
ספקטור יעקב – מסגר, חרט, משחיז ומכוון מכונות. 
ספקטור (פנחסי) מירה (מירהל'ה) – עובדת יצור.
פרומט ברטה - אחראית על אגף האריזה במכון.
צדוק שמעון - רתך ומכוון "סטנים".  
קוט יוסף - היה הרופא הראשי של ההגנה והיה אחראי על שיפור מצבם של העובדים מתחת לאדמה.  
קוטלר גדליהו - ייצר את כל מערכת סגירת הפתחים מעל פתח המכבסה ומעל לפתח התנור
קוטלר בן-ציון - מנהל "החנות", מקום בו החלו בניסויי יצור תחמושת והיה גם אחראי להעברת קו היצור ל"מכון איילון". 
קלמנוביץ משה – היה מסגר וטיפל במכונות היצור במכון 
קמיל משה - עובד ה"סניף" בגני התערוכה שבצפון תל-אביב. עבד בשיפוץ ראשוני של המכונות שהוברחו מפולין ושיפוץ מיכשור עבור "מכון איילון"
קריצ'מן יעקב –"טרנספורטר" ביחידת התובלה של הגנה
קרפפן קורט - נהג משאית התעש', שהסיעה בהסבאה חומרים שונים ממקום למקום. 
רוסק מנחם - היה חרט במכון. 
שור מיכאל ("מיכאל טנדר") - מהנדס כימי בוגר הטכניון. בוחן ראשי לכלי נשק ותחמושת בתעש'  
  ולאחר קום המדינה היה מנהל התעשייה הצבאית במדינת-ישראל. 
שטלמן יעקב - עבד במכון "הסניף" בתל-אביב ואח"כ בשלבי היצור הראשונים ב"מכון איילון".  
שמואלי אבנר – מסגר מקצועי-מומחה במכון "המעבדה". היה שותף לניסויים הראשוניים של יצור הכדור "בחנות". 
שפונגין שרה – עובדת תעש' ותיקה. עבדה באגף "ההרכבה" ב"מכון איילון".  
שפי (שפיגל) עמוס - מסגר שרות ומכוון המכונות במכון.  
שפיגלמן (זינגר) בתיה - מעובדות היצור, ההרכבה והאריזה ב"מכון איילון".  
איילון (אברמוביץ ?) צבי – היה נוטר ב"משטרת הישובים העבריים".  הוצב לשמירה בכניסה לגבעה.  
  שמר ב'בודקה' שהייתה מעל למקלחת, משך שנות פעילותו של "מכון איילון". 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
  *** השמות הבאים מופיעים ברשימות, אך לא ידוע מה היה הקשר שלהם ל"מכון איילון".  
         היודע פרטים נוספים, אנא כתבו ב"תגובות" ועדכנו אותי: 
        *  לביא ניצה
        *  קוקס רני
        *  שרמן עירית 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ב. קבוצת הצופים א': 

היו הגרעין ההתיישבותי הראשון של תנועת הצופים. הם עברו מהמושבה פרדס חנה, שם שהו כ"פלוגת עבודה", בהמתנה לקראת עלייתם להתיישבות. תכניתם הייתה להקים קיבוץ ימי, אך עליתם להתיישבות נדחתה, כשנשלחו לגבעה שליד המושבה רחובות כדי לעבוד במכון הסודי. המעבר נעשה בהדרגה והמשאית האחרונה שעזבה את המחנה בפרדס חנה, הייתה ביום "העוצר הגדול" שהטילו הבריטים על הישוב העברי בארץ, שהיה ביום שלישי 5.3.1946 . נהג המשאית האחרונה היה החבר חיים לוי, המכונה "פודינג", שציין זאת בפנקס יומנו הפרטי.  

מתוך פנקס יומנו האישי של החבר חיים לוי, המכונה "פודינג". 
בתודה מיוחדת ליעל סער-לוי, בתם של מילה וחיים לוי ז"ל, 
 על שאפשרה לצלם עמוד זה לעדכון ולתעוד. 
חברי קבוצה זו ידעו מראש מדוע נשלחו לגבעה ומהו סודו של המקום. 
ראוי להזכיר פעם נוספת, להבהרה ולמען הדיוק ההיסטורי, כי ברשימה זו מופיעים שמות לא מעטים של מי שהגיעו לגבעה רק לאחר מלחמת העצמאות, לקראת עלית הקבוצה להתיישבות ואין להם שום קשר לתקופת פעילותו של "מכון איילון" !! 

אורן אלקנה, אורן עדנה, אייזנטהייט צביה, איילון יהודית, איילון יהושע, אלן יהודה, אלן פלורה, אמיר דן, אמיר שלמה, אנגל יהודה, אנגל שושנה, 
אסף אביבה, ארבר רפי, אשכנזי אברהם, אשל חנה, אשל אהרון, בוגוסלב חנה, בלוך חנה, בן אהרון מאיר, בן-ארי אורי, בן-ארי יהודית, בן-ימי חנה, 
בן-ימי מנחם, בנימיני מרים, בר גדליהו, ברג משה, ברכמן משה, ברכמן רבקה, ברנובר רבקה, ברנט שלמה, ברקוביץ' משה, גבע יוסף, גל בוריס, 
גל ברכה, גלזר זלי, גלזר נטקה, גלזר צבי, דרור אלכסנדר, דרור מרים, הלל שלמה, הלל תמימה, הסקי שמואל, הרמן זאב, הרמתי הלל, הרמתי אהודה, וולף רות, ויינברג יוסף, וייס אליעזר, וקסלר מרים, ורדי יעקב, ורשינסקי רות, זורע נעמי, זורע מאיר, זינגר אליהו, זיסקין ישראל,  
זמיר אביבה, זמיר אליהו, זמל שושנה, חופי גילה, חופי חיים, חזן מרים, חזן צבי, חלמיש חוה, חלמיש ג'ו, טוביאס רחל, טלמון בהירה, טלמון צבי, 
יעקב יוסף, יעקב שאול, כהן יוסף, כהנוביץ' ורדה, כנעני דוד, כנעני חיה, כרמיאל יפה, כרמיאל משה, לוי חיים, לוי חיים, לוי ינצ'קובסקי, לוין מנחם, 
מגנוס מרים, סיטון יעקב, סמדר רות, סמדר שמואל, פייגין זאב, פייגין שושנה, פלד אהרון, פלד אריה, פלד חנה, פלד תמר, פסחוביץ אסתר, פסחוביץ זבולון, פרידלנדר יהודית, צור אריה, צור לאה, צור אפרים, קוקס בת-שבע, קוקס מיכאל, קיטאי חנוך, קיטאי רות, קיפניס דורון, קנר רעננה, 
רון חביבה, רז רחל, רז אשר, שומר שמואל, שומר מנוחה, שומרון יצחק, שומרון ציפורה, שטולצברג אהרון, שמון ג'ימי, שמון רבקה, שמחוני חנה, 
שמי זאב, שמילנסקי מרים, שמיר לאה, שניידר ישעיהו, שניידר נעמי, שפיצר מקסימה, תלם צילה

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ג. קבוצת "רגבים" בפלמ"ח  
חברי הכשרה זו השתייכו לתנועת הנוער העובד. היה זה אחד מגרעיני הנוער העובד הגדולים והמאורגנים, שחבריו סיימו שנתיים של הכשרה בקיבוצי עמק הירדן - בקבוצת כנרת ובקיבוץ אשדות יעקב ושנתיים של שרות בפלמ"ח - בפלוגות א',ד' בקיבוצים יגור וחפצי-בה. גרעין זה מיועד היה לעלות להתיישבות. אך במזכירות הארצית של הקיבוץ המאוחד הוחלט לשולחם לגבעה, כדי להצטרף לקבוצת הצופים ולהשתלב בעבודת המכון. לא כולם הסכימו לאיחוד של גרעין נוער עובד עם קבוצה מתנועת הצופים. היו הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות אלה בתחומים רבים. רק כמחצית מחברי הכשרת "רגבים" הגיעו לגבעה - היו אלה שלושים ושישה חברי גרעין  הכשרת "רגבים" שהגיעו לגבעה וחלקם השתלבו בעבודה ב"מכון איילון".כך  הגענו "להשלמה" במקום לצאת "להגשמה".  
רק שלושה חברים מקבוצת "רגבים", יוסף, מיכה ואנוכי ציפקה, היינו אנשי הקשר בין קבוצת הפלמ"ח לקבוצת הצופים, לפיכך רק אנחנו ידענו שבגבעה טמון סוד גדול, אך לא נאמר לנו מהו אותו סוד-סודי והיכן הוא מצוי. שאר חברי קבוצת "רגבים" לא ידעו דבר, לא ידעו מדוע נשלחנו לגבעה ומהו סודו של מקום זה.

אבן טוב (מוסיקנט) יפה 
אבן טוב ישעיהו (שייקה) 
בלומוביץ יוסף ("וסילי") 
בליט (שור) בת-שבע
בליט יוסף
גיאת אליאב
גלעד (פרבר) יפה
גלעד (אלטמן) אשר ("אושרקה") 
דגן (גרינברג) צפורה (ציפקה, ציפי) 
דגן (לייכין) מתתיהו (מתי)
דוידוביץ תמימה
דמאיו אמנון
דנון יצחק
הוכמן (פנחסי) זמירה 
ורדי (צ'צ'קס) בן-עמי ("ממותה") 
חבר אליעזר (עזריליק) 
טביב יוסף ("סמבוסק") 
יערי (פישלזון) אליעזר (לייזרקה) 
כבשני שלמה
כהנא אפרים
לוי (אייזנברג) מילה (מילכה)
ליברמן (גליק) מלכה
לידרור (לדרר) רפאל (רפי) 
לנג מנוחה
מנור (שפינדלר) יצחק (איציק) 
נוימן אמנון
נצר יצחק ("איציק")
נצר (שרעבי) אסתר
עמית (מיטלץ) יוסף
עמית (לוי) אסתר
קדמי (גטלר) שרה (שרהל'ה)
קמחי דוד ("יוקי")
רודשטיין (לוצקי) כרמלה 
שחק (שטיינר) פתחיה 
תלם (שרגאי, פייבושביץ) מיכה



 בתמונה נראים רק חלק מחברי קבוצת הכשרת "רגבים" בפלמ"ח - פלוגה ד' בחפצי-בה   1946-1947 
חברים נוספים מקבוצה זו היו אותה עת בקורסים שונים של הפלמ"ח,  
במסגרת "אחוזים" שכל הכשרה מגויסת השאירה בפלמ"ח. 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ד. חברי "קבוצת ה-8": 

היו אלה שמונה חברי גרעין מתנועת "הבונים". הם הגיעו לארץ-ישראל בקיץ 1946 באניית המעפילים  Sagolem .
היה זה שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. בכניסתה של אניית המעפילים למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל, קיבלה האנייה את השם "יגור". הייתה זו אניית מעפילים ראשונה שהגיעה לחופי הארץ לאחר "השבת השחורה"  והייתה זו גם אניית המעפילים הראשונה, שמעפילה נשלחו למחנות המעצר בקפריסין עם מעפילי הספינה "הנרייטה סאלד". לאחר קום מדינת ישראל עלו חברי הקבוצה מקפריסין לארץ. חברי גרעין זה ישבו במושבה חדרה, גם הם כ"פלוגת עבודה" בהמתנת עלייתם להתיישבות.
עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, גויסו לקרבות חלק מחברי הקבוצה שישבו ב"גבעת הקיבוצים". בתקופת המלחמה נדרשו הנותרים בגבעה לעבוד ב"מכון איילון" בשתי משמרות, כדי להגביר את תפוקת יצור התחמושת ל"סטנים", שהיו חיוניים כל-כך ללוחמים בשדות הקרב - אך בגבעה חסרו ידיים עובדות. שמונה מחברי קבוצת "הבונים" נשלחו מחדרה לגבעה, מטעם המזכירות הארצית של הקיבוץ המאוחד והיוו תגבורת כח עבודה ערכי וחשוב. הם עבדו בעיקר בלילות וארזו את התחמושת שיוצרה במשמרות היום.

המשך יבוא... 


     בלאק (בלק) צבי 
     בן יהודה (גרין) שילה
     גרשמן מריון
     דייויס סלמה
     לואי ( ריס) נתן
     מרקוביץ (בכרך) חוה
     רייס דן
     שולמן (פוטוק) בטי  

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

ערב ראש השנה תשע"ה  -  בברכת שנה טובה לכולנו ! 

*
      ציפקה  (צפורה דגן) - מבנות הכשרת "רגבים" בפלמ"ח, שחלקן עבדו ב"מכון איילון"  בתש"ז-תש"ח  1947-1948 
                                                                                          
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

כנס עובדי תעש' לציון 27 שנים למוזיאון "מכון איילון"


כנס עובדי תעש' לציון 27 שנים למוזיאון ב"מכון איילון".
5.9.2014
             פתיח 


פרק זה נכתב בעקבות כנס עובדי תעש' ב"מכון איילון" ביום  4.9.2014
כך נכנסתי לכתיבה בבלוגר זה. 
מי  אני ?
*
כל הפרקים הבאים שנכתבו ואלה שעוד יכתבו במסגרת זו בהמשך, הינם סיפורים קטנים מימים רחוקים
ימי טרום המדינה.
מרבית הסיפורים לקוחים מתוך פגישותי עם אנשים שאותם ראיינתי משך כ- 18 שנות 
בהם התנדבותי כמראיינת ותחקירנית לארכיון ההגנה. 

אלה סיפורים שנלקחו מהראיונות שערכתי עם מרואיינים רבים, 
רובם סיפורים ששמעתי ממקור ראשון
 ולפיכך הינם דברים שאכן קרו במציאות וראוי שיתועדו !

כל הראיונות שערכתי, מרביתם מוקלטים, הועברו למשמרת ולתעוד בארכיון המרכזי של ההגנה 
הנמצא בבית אליהו גולומב בתל-אביב. 

בשנים של טרם קום המדינה, הייתי מעובדות תעש' ההגנה  במחתרת  "במכון איילון"
שם עבדתי מתחת לאדמה ביחד עם חלק מחברי קבוצתי ,
קבוצת חברי הכשרת "רגבים" בפלמ"ח שעבדנו במכון הזה בשנים תש"ז-תש"ח . 

משך שנים רבות  בנוסף ובמקביל,  התנדבתי לתת הרצאות בצה"ל בנושא 
"מהגנה לצבא הגנה"  ו"נשק במחתרת". 
כל פעילויותי אלו מאפשרים לי כיום לדלות סיפורים קטנים הקשורים לעבר ולהגישם לקוראים. 

בברכת קריאה נעימה ומהנה     ציפקה  (צפורה דגן) 

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

 הכנס  ב"מכון איילון"     חלק א' 

ביום חמישי  ט' באלול תשע"ד (4.9.2014) התקיים כנס  עובדי תעש' ב"מכון איילון". היה זה מכון תת-קרקעי סודי של תעש' ההגנה במחתרת. המכון פעל שלוש שנים, משנת 1946 ונסגר לקראת תום מלחמת העצמאות. במכון יוצרה תחמושת ל"סטנים" ולאקדחים. גם ה"סטנים" שהוצאו מה"סליקים", היו מעשי ידיהם של אנשי תעש' ההגנה במחתרת. ה"סטנים" ותחמושתם היו נשקם האישי של מרבית לוחמי תש"ח בראשית קרבות מלחמת העצמאות, עד שהחלו להגיע לארץ משלוחי נשק מחו"ל. 

היה זה מפגש מרגש של אנשים, שחלקם לא התראו האחד עם השני משך עשרות בשנים.  
ברכות ודברים חמים נאמרו מעל לבמה, על חשיבות פועלם של הוותיקים באותם ימים רחוקים. שירים נושנים ליוו את המפגש והיו כיין נושן, מתוק ומשובח שחימם את הלבבות. ואכן, תודה לבבית לכל מי שהגו את הרעיון, ארגנו ופעלו להצלחת מפגש זה, מפגש של כנס לעובדים שעודם מצויים עמנו כיום. 

הדברים שנשאתי על הבמה, היו דברים שנלקחו ונערכו מתוך ספר זיכרונותיו של אברהם ויינברג, שהיה מראשוני עובדי תעש' ההגנה במחתרת - קראתי אותם בשמם של כל מי שעשו במלאכה, בימים ובתנאים הקשים של שנות טרום המדינה. 


                                                                            
אולם, לא היה בכנס זה, ולו גם דובר אחד שציין בדבריו על הבמה,
כי בשלושת שנות פעילות היצור במכון, עבדו מתחת לאדמה ארבע קבוצות !! 

א. עובדי תעש' ההגנה במחתרת 
ב. חברי קבוצת הכשרה מתנועת הצופים 
ג. חברי הכשרת "רגבים" בפלמ"ח - מתנועת הנוער העובד 
ד. חברי "קבוצת ה-8" - מתנועת "הבונים".

בוקר-בוקר ירדנו יחדיו בסולם הברזל הקר אל תוך המכון, שריח הטחב שלט בו בשעות הלילה. ריחו של אוויר דחוס מילא את המכון עד לבוקרו של יום המחרת, עד להפעלת מערכת האוורור השורקת. מערכה שהזרימה אוויר נקי למכון התת-קרקעי נשאב למכון מארובת המאפייה והאוויר הטחוב והמזוהם, נשאב מהמכון ויצא החוצה דרך ארובת המכבסה.

כך עבדנו יחדיו !  כולנו נשמנו יחדיו את אותו אוויר שמילא את חלל המכון ואת אדי אמבטיות החומצות שהיו למטה. יום-יום ישבנו שעות ארוכות במכון, אפופים ברעש המכונות שדפקו ללא הפסק ולא ראינו אור של שמש משך כל שעות יום העבודה. כולנו, כולנו היינו חשופים לסכנה הגדולה של הימצאותנו במקום סגור ומסוגר עם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים וכמויות גדולות של תחמושת חיה, כל זאת ללא שום קשר אל פני האדמה. זאת בנוסף לכך, שמעל לראשי כולנו ריחפה הסכנה המתמדת להיתפס על-ידי הבריטים. אילו היה זה קורה, היו מעמידים את כולנו בשורה עורפית, בתור לעריפת הראשים בגרדום המפורסם שהיה בכלא עכו, ללא מיון החברים, מי שייך לקבוצה זו או לקבוצה האחרת. כולנו שקועים היינו באותה חבית נפץ מסוכנת !! 

כנס עובדי "מכון איילון" בגבעה שליד המושבה רחובות  - 4.10.2014                                        צולם על ידי עוזי דגן
כעת הגיעה העת לצאת מתחת לאדמה, לעמוד בקומה זקופה ולומר:  
כולנו, כל אנשי ארבעת קבוצות העובדים, יחדיו היה לנו חלק שווה וחשוב בעבודת היצור במכון
בדרך להקמת המדינה !! 
אין זה נכון וכמובן אין זה ראוי להעדיף, לציין ולתעד רק קבוצה אחת !! 
יהיו כל דברי אלה לתעוד למורשת הדורות הבאים !!  

ערב ראש השנה  תשע"ה  -  ברכת שנה טובה לכולנו ! 
                ציפקה  ׁׁׁ(צפורה דגןׂ), מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון-איילון" בתש"ז-תש"ח // 1947-1948
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
*
 על ארבעת הקבוצות שעבדו  ב"מכון איילון"   - יסופר בנפרד בפרק הבא              
פרק ב' מוקדש כולו לסיפורן של ארבעת הקבוצות שעבדו ב"מכון איילון" התת-קרקעי.
מי הן היו, מה מקורן, שמות החברים וכיצד הגיעו קבוצות אלה לעבודה ב"מכון איילון" הסודי.
 חלק ב' מופיע בנפרד, אך הוא המשכו הישיר של הפרק הנוכחי.
*
בנוסף, סיפורים קטנים מאותם ימים רחוקים, חלקם כבר מופיעים לקריאה ואחרים עוד יופיעו  בהמשך,
בברכת קריאה מעניינת ומהנאה !
   ציפקה                          
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*