 |
| רימון "פולני" מתוצרת תעש' ההגנה במחתרת * |
10.3.2019
סיפורים קטנים מימים רחוקים...
צבי ירום, שהיה סגנו של פסח איילון (אברמוביץ) שהיה מנהל המכון, ניגש אלי והיפנה אותי אל המכונה הקטנה שהייתה לצידו של הסולם היורד לאולם, מתחת למפסקי החשמל, ואמר לי: "היום יש לי עבודה מיוחדת שמתאימה לאצבעות ידיך". התיישבתי ליד המכונה, שלא הייתה מחוברת לציר העליון, זה שהפעיל את שורת המכונות שהיו לאורכו של האולם. המכונה הזאת הופעלה ידנית, בעזרת רגלו של העובד שישב ליד המכונה.
אהבתי לעבוד ליד המכונה הקטנה, אך בעבודת המכון היו מעבירים אותנו מפעם לפעם לעבוד באגף אחר, על-פי צרכי העבודה של פס היצור, בהתאם לכמויות המצטברות בכל אגף... באחד הימים שוב נשלחתי לעבוד ליד אותה מכונה והופתעתי לראות שהפעם הביאו אלי קופסת קרטון קטנה, שגודלה היה בערך כ- 10X 15 ס"מ ונאמר לי: "ציפקה, יש לך אצבעות דקיקות, זו בדיוק עבודה המתאימה לך" !! שני חלקי מכונה הוחלפו, אחד מעל והשני מתחתיו ובמקומם הורכבו חלקים עדינים ודקיקים יותר. פתחתי את הקופסה והופתעתי לראות בתוכה תרמילים קטנטנים ׁ(דומני שעשויים היו מנחושת אדמדמה ודקה יותר, אורכם כ- 10-12 מ"מ. היו אלה נפצים לרימונים שהייתה זו פעם ראשונה שראיתי נפצים אלה במכון.
ובכל זאת, הרי לכם פרושן של אותיות אלו .U.S.A :
~*~*~*~
*
סיפורים קטנים מימים רחוקים...
 |
| ציפקה בפתח הסודי בירידה למכון התת-קרקעי "מכון איילון" - 1988 * |
ניקוב נפצי רימונים
"מכונת חור האש" ב"מכון איילון"
1947-1948
זיכרונות ממחברתה של צפורה דגן (ציפקה / ציפי)...
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
*
בוקרו של יום חדש הפציע באופק. החלקתי בסולם הברזל הקר אל תוך המכון התת-קרקעי ונשארתי לעמוד למרגלות הסולם. המפסק החשמלי הורם ומערכת האוורור החלה לפעול בשריקה חדה ומחרישת אזניים. מפסק חשמלי נוסף הופעל וציר מאורך שהיה בתקרת אולם המכונות החל להסתובב. ממנו ירדו רצועות רחבות אל שורת המכונות שניצבה באולם הגדול והמכונות כולן החלו לדפוק בקצב אחיד. אכן, הייתה זו "סימפונית בוקר נעימה", שכך קיבלה כל בוקר את פני העובדים שירדו לעבודה במכון התת-קרקעי.
צבי ירום, שהיה סגנו של פסח איילון (אברמוביץ) שהיה מנהל המכון, ניגש אלי והיפנה אותי אל המכונה הקטנה שהייתה לצידו של הסולם היורד לאולם, מתחת למפסקי החשמל, ואמר לי: "היום יש לי עבודה מיוחדת שמתאימה לאצבעות ידיך". התיישבתי ליד המכונה, שלא הייתה מחוברת לציר העליון, זה שהפעיל את שורת המכונות שהיו לאורכו של האולם. המכונה הזאת הופעלה ידנית, בעזרת רגלו של העובד שישב ליד המכונה.
ארגז מלא בתרמילי נחושת נוצצים הוצב לידי והיה עלי לקחת תרמיל-תרמיל, אחד-אחד, ולהלביש את התרמיל על בליטה קטנה שהייתה מעל משטח המכונה וללחוץ ברגלי על דוושה שהייתה בתחתית המכונה. סטייה קלה ו/או אחיזת התרמיל במעוקם, וה'מסמר' היורד מלמעלה עלול היה להיתקע בידו של העובד במכונה, במקום בכרכוב התרמיל... חשובה הייתה ערנות וקואורדינציה של העובד - תאום בין הצבת התרמיל במקומו ללחיצה ברגל... בסופו של יום העבודה נאספו התרמילים המנוקבים ועמוס שפי מהצוות הטכני של המכון, רשם במחברתו את התפוקה היומית. ברור שלא ניתן היה לספור כמה אלפי תרמילים נוקבו באותו היום, לכן זה נרשם במחברת, 'סתם-כך', כמספר של 'בערך'... מספר של "כאילו"... כך מידי פעם נשלחתי לעבוד ליד מכונה קטנה זו, להנאתי...
אהבתי לעבוד ליד המכונה הקטנה, אך בעבודת המכון היו מעבירים אותנו מפעם לפעם לעבוד באגף אחר, על-פי צרכי העבודה של פס היצור, בהתאם לכמויות המצטברות בכל אגף... באחד הימים שוב נשלחתי לעבוד ליד אותה מכונה והופתעתי לראות שהפעם הביאו אלי קופסת קרטון קטנה, שגודלה היה בערך כ- 10X 15 ס"מ ונאמר לי: "ציפקה, יש לך אצבעות דקיקות, זו בדיוק עבודה המתאימה לך" !! שני חלקי מכונה הוחלפו, אחד מעל והשני מתחתיו ובמקומם הורכבו חלקים עדינים ודקיקים יותר. פתחתי את הקופסה והופתעתי לראות בתוכה תרמילים קטנטנים ׁ(דומני שעשויים היו מנחושת אדמדמה ודקה יותר, אורכם כ- 10-12 מ"מ. היו אלה נפצים לרימונים שהייתה זו פעם ראשונה שראיתי נפצים אלה במכון.
תהליך עיבוד נפצי הרימונים :
צריך היה להלביש כל נפץ קטן כזה על בליטה קטנה שהייתה על משטח המכונה וללחוץ ברגל על דוושה שהייתה בתחתית המכונה. בלחיצה על הדוושה ירד חלקה העליון של המכונה וניקב חור בכרכוב תרמיל הנפץ הקטנטן. הלחיצה ברגל שינתה את צורת ראשו של הנפץ - יצרה מעין טבעת בולטת בחלקו העליון הסגור של הנפץ ובו זמנית ניקבה חור במרכז ראשו של הנפץ. היו אלה שתי פעולות שבוצעו בלחיצת רגלית אחת ! חשוב היה לעבוד בזהירות רבה ולהשגיח להכניס את הנפצים למכונה ישר בכיוון הנכון, כדי לא להיפצע ולנקב את האצבע במקום את נפצי הרימונים...
נפצי הרימונים הובאו אלינו למכון רק מידי פעם, לביצוע פעולה זו בלבד !!
בגמר שלב העיבוד, נארזו הנפצים בקופסאות הקרטון הקטנות
ונשלחו למקום בו בוצעו שאר שלבי עיבוד הרימונים של תעש' ההגנה במחתרת.
לא ידעתי מאין הגיעו קופסאות נפצים אלה ולאן הם נשלחו לאחר עיבודם.
לא שאלנו שאלות ורצינו לדעת עד כמה שאפשר פחות ופחות...
*
כך היו למכונה קטנה זאת שני תפקידים :
1. ניקוב 'חור האש' בתרמילים לכדורי 9 מ"מ - שהיוו תחמושת לתתי-מקלע .T.M.T ("סטן").
רק כדורים שיצאו קצרים מהדרוש היוו תחמושת לאקדחים.
2. עיצוב וניקוב החור בראשי הנפצים - לרימונים !!
 |
| אלה רימונים מתוצרת תעש' ההגנה במחתרת - רימוני שפשוף ומדוכה שיוצרו בתעש' משנת 1934. בהמשך הוטבעו על כל רימון האותיות U.S.A. שאת משמעותן של האותיות - מומלץ לקרוא בפרק הבא : "חלב בירה ורימונים - היכן הם נפגשים" ? * |
מרבית או/ו כמעט כל המוצרים שיוצרו בתעש' ההגנה במחתרת, הוטבעו עליהם סימנים באותיות אנגליות !!
אף כי פירושן של האותיות היה במשמעות מילים בעברית או כמו כאן, הפירוש היה מילים ביידיש !!
U= אונזארע / S= שטיק / A= ערבייט --- במשמעות: חתיכת עבודה שלנו !!
~*~*~*~
 |
| כך נראו נפצי הרימונים - לפני ואחרי עיבודם ב"מכון איילון" 1947-8 . כמעט באופן קבוע עבדתי ליד המכונה הזאת כאשר התקבלו הקופסאות הקטנות ובהן נפצים קטנים, שעוצבו ועובדו ב"מכונת חור האש" שהייתה למטה במכון. - צ.ד.) |
* * *
 |
| קופסאות קרטון עגולות ופחיות בירה אנגליות שימשו לאריזת הרימונים שיוצרו בתעש' ההגנה במחתרת. כך הוטמנו הרימונים המוכנים ב"סליקים" של ההגנה ברחבי הישובים בארץ. תמונה זו צולמה בעת גילוי אקראי של "סליק" רימונים בשני כדי חלב שנתגלו בחולות צפון תל-אביב - בשנת 2000... צילום התמונה : בתודה לזאב לכיש שהיה מנהל מוזיאון ההגנה בתל-אביב. ~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~ *** |
מומלץ לעבור מכאן לקריאת שני פרקים נוספים הקשורים אף הם לרימונים:
1. "חלב, בירה ורימונים - היכן הם נפגשים" ?
2. "הבראת רימונים" - ומה קרה בפיצוץ הגדול ב"מכון שבתאי" ?
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;~~~~~~~*~
***
לחצו כאן כדי לקרוא על "סליק" הרימונים שנתגלה בשנת 2000
בשני כדי חלב - בחולות צפונה של תל-אביב.
חלב, בירה, ורימונים - היכן הם נפגשים ?
וקריאת פרק נוסף : הבראת רימונים
וקריאת פרק נוסף : הבראת רימונים
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
* * *
נספח- הנה כאן סיפור נוסף:
ד"ש מתש"ח
הרעות - עד לכדור האחרון ...
מתוך עיתון "ישראל היום" עמ' 14
24.5.2022
שנת תשפ"ב - שנת ה-74 למדינת-ישראל.
פריטים שנחשפו בימים אלה בחפירות אתר גבעת הקרב האחרון של מחלקת ל"ה הלוחמים,
שנהרגו במלחמת העצמאות, כשהיו בדרכם לגוש עציון הנצור.
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
***
בחפירות שנערכו בגבעה שבגוש עציון נמצאו גם נצרת רימון וכפתורי מדים. חוקר: "מרגש להחזיק בנצרת רימון שזרק אחד הלוחמים"
כתבה: אפרת פורשר
74 שנים אחרי הקרב שהפך לסמל, נחשפים בימים אלה ממצאים חדשים מגבעת הקרב של מחלקת הל"ה בגוש עציון.
בשבועיים האחרונים נערך באזור הגבעה סקר ארכיאולוגי בראשות ד"ר רפי לואיז מהמכללה האקדמית באשקלון ואוניברסיטת חיפה, ובשיתוף עם אייל מרקוב מראשות העתיקות במחוז יהודה. באמצעות מפות ישנות, תצלומי אוויר ורחפנים, ניתחו החוקרים את השטח שבו התחולל הקרב, חפרו ואספו ממצאים. למרגלות מתקן חקלאי שנמצא בשטח אותרו :
קליע של מקלע מסוג ברן וכפתורי מכנסיים של מדים בריטיים. עוד נמצא נפץ להפעלת מטען חשמלי, אך הפריט המעניין ביותר שנמצא בשטח הוא ניצרת רימון פולני.
"הרימון הפולני היה בשימוש כוחותינו עד "מלחמת השיחרור" (מלחמת העצמאות"- צ.ד.) מסביר זיו ליבני,
ראש תחום תחמושת במערך החבלה במשטרה. המסייע בחפירות וזיהה את הניצרה,
"זו נצרה שהיא יחידה ומיוחדת, זהו רימון ספציפי שלנו, דגם שיצקו אותו בארץ בתע"ש המחתרתית -
(צ"ל: תעש' = תעש' ההגנה במחתרת"- צ.ד.) על פי מודל שהבריחו מפולין, לכן הוא נקרא "הרימון הפולני". אחרי 1948 הפסיקו לייצר אותם, וידוע לנו שגם במלחמת השחרור {"מלחמת העצמאות" צ.ד.) כבר כמעט לא השתמשו בהם, אלא רק במעט עודפים. כיוון שאנחנו יודעים רק על הקרב הזה שהתחולל עד 1948 בגבעה,
זה מבחינתי היה 'האקדח המעושן', זו כנראה נצרה ששלף אחד הלוחמים".
קרב מחלקת הל"ה התרחש בינואר 1948 - בין 35 לוחמים של הפלמ"ח וחייל השדה של ההגנה (חי"ש- צ.ד.),
שהיו בדרכם לגוש עציון, לבין מאות פורעים ערבים. הקרב הסתיים במותם של כל ה-35, לאחר שאזלה להם כל התחמושת. קרב זה הפך לאחד אתוסי הגבורה המפורסמים ביותר.
*** אכן, על הקרב הזה ניתן לומר: "הרעות" - עד לכדור האחרון... (צ.ד.)
במהלך השנים מצאו מטיילים באזור פריטים שונים, אולם היה קשה לקבוע אם מדובר בתזכורות מהקרב,
כיוון שהמקום שימש במהלך השנים גם שטח אימונים של צה"ל. (!)
"זה ממש מרגש", אומר ד"ר לואיס, "הקרב הזה השפיע עלינו, על התרבות הישראלית, ולהגיע פתאום
לשטח ולהחזיק בנצרת רימון שנזרקה על ידי אחד הלוחמים, לגלות את הנקודה שבה שכב המקלען או
לגלות פריט לבוש של אחד הלוחמים, זה מרגש מאד ונותן לנו עוד תמונה על מה שהיה שם".
ד"ר לואיס ואייל מרקו משרתים במילואים ב"איתן" - היחידה לאיתור נעדרים, והם מתמחים באיתור נעדרים מתש"ח. מסייעים להם בזיהוי הממצאים אסף פרץ מרשות העתיקות וזיו לבני מהמשטרה.
הממצאים הוצגו לראשונה בכנס מחקרי ארץ יהודה שנערך בבית ספר שדה בכפר עציון.
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
~*~*~*~
הערה אישית :
נפצי רימונים רבים עברו בין אצבעות שתי ידי, בעיבוד וניקוב ב"מכונת חור האש" שהייתה ב"מכון איילון".
אך זו פעם ראשונה שאני רואה כיצד נראה נפץ של רימון לאחר שנעשה בו שימוש...
אף כי הנפץ שבתמונה מחוברים אליו שני פתילים ונראה כי יתכן וזהו נפץ שהתאים
להפעלת מטען חבלה ולא לרימון יד.
~*~*~*~
ציפקה (צפורה דגן) - מבנות פלמ"ח "רגבים" שעבדו בתעש' ההגנה במחתרת - ב"מכון איילון"
בתש"ז-תש"ח 1947-1948 .
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
*
