יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

ה"סטן" = The Sten Gun // ת.מ.ת.= "תת-מקלע-תעש" =.T.M.T. / פרק א'

20.11.2014
                   סיפורים קטנים מימים רחוקים...

מתי וציפקה דגן
עם ת.מ.ת. של פסח איילון

 שהיה מנהל "מכון איילון".  
מכון ליצירת  כדורי 9 מ"מ 
תחמושת לתת-מקלעים 
"סטנים" ו"ת.מ.ת.ים".  
(ת.מ.ת = תת-מקלע-תעש')  


ה"סטן"  -  The Sten Gun
                ה"סטן"  מי הוא ?  מה הוא ? 
                                               מאין בא הוא?      
        
   
   
.T.M.T ("סטן"-?) תת-מקלע תוצרת תעש' ההגנה במחתרת   
בתמונה - מבט מעל ומראה הכלי מהצד              

ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן) 
מראיינת ותחקירנית לארכיון ההגנה 
 ומעובדות "מכון איילון" 

*~*~*~*~* 
כמעט בכל מקום בו מסופר על מלחמת העצמאות ותקופת המאבק שקדמה להקמת המדינה, מוזכר ה"סטן" ככלי נשק שהיה בידי לוחמי המחתרות בארץ. ה"סטן" היה נשקם האישי של מרבית לוחמי תש"ח, במיוחד בתקופה הראשונה של המלחמה עד שהחלו להגיע לארץ משלוחי הנשק הראשונים, שהועברו והוברחו לארץ מארצות שמעבר לים. עם פרוץ מלחמת העצמאות, לא היו לנו תותחים ולא היו לנו טנקים, לא אווירונים ולא אניות מלחמה. היו לנו כלים קטנים - מרגמות ואקדחים, מכונות ירייה ורובים ו-"סטנים". עם כלים קטנים אלה היה עלינו להדוף את אויבנו, שבאו לתקוף אותנו מכל עבר, עם צבאותיהם הגדולים והמצוידים. 


מה היה מקורו של כלי קטן זה? כיצד התגלגל אלינו? כיצד יוצר בתנאי מחתרת והפך להיות כלי נשק קטן אך חשוב במלחמתנו ההיסטורית - המלחמה והמאבק לחיים, להישרדותנו ולהקמת מדינת-ישראל. 

מספר שנים לאחר קום המדינה, באחד מביקורי בתעשייה הצבאית של מדינת-ישראל, שמעתי מפיו של המהנדס ישראל גלילי את המשפט הבא:  
"כל כלי חדש הינו בדרך כלל פיתוחו של הכלי שקדם לו" - כך גם הייתה דרכו של ה"סטן" !! 

ה"סטן" הינו תת-מקלע "סטן"  ולא "רובה סטן", כפי שכך הוא מוזכר מידי פעם בטעות באמצעי התקשורת - בעיתונות ואף בספרות.  (כך הוזכר גם בתכניות הטלוויזיה ששודרו ביום העצמאות האחרון). 
הכלי המוכר ונקרא "סטן", כפי שיוצר בתעש' ההגנה במחתרת, היה חיקוי לתת-מקלע בריטי שהוא זה הנקרא: "סטן-גן" = British Sten Gun אך זו אינה ההתחלה. 
"סטן" הוא רק שמו של תת-המקלע הבריטי:   סטן-גן  =  The Sten Gun  !! 
 
גילגולו של הכלי      
בראשית מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940 השתמשו בצבא הבריטי בכלי נשק מסוג "טומי-גן", שזהו תת-מקלע אמריקאי שיוצר בארה"ב.     
כלים אלו רכשו הבריטים מארצות-הברית, אך רכישתם הייתה יקרה צידי לבריטים  ובשנת 1941 הוחלט ליצר תת-מקלע בריטי בתוצרת עצמית בריטית, בתהליך שיהיה זול ופשוט יותר ליצורו בתנאי המלחמה. בשנה זו החל בצבא הבריטי השימוש בתת-המקלע "סטן-גן", שיוצר בבית החרושת הבריטי לרובים "אנפילד" =Enfield .. אנפלד הוא שמו של הישוב בו מצוי בית החרושת אנפילד ליצור כלי נשק, שידוע ומפורסם במיוחד היה ביצור רובים הנקראים אף הם בשם "רובי אנפילד"
כלי היצור הראשוניים של ה"סטן-גאן" הבריטים, ניתנו במיוחד למפקדים, לקצינים בצבא הבריטי. 

שמו של ה"סטן" מורכב מראשי תיבות שמותיהם של שני ממציאי פיתוח תת-מקלע, ה"סטן" הבריטי :   
שפרד + טורפין (Sh+T ), זאת בתוספת שמו של בית החרושת לנשק אנפילד  (En) בו יוצרו הכלים.
( אף כי יש הטוענים או אולי המתבדחים, כי שתי האותיות EN הינן אותיות ראשונות של שם המדינה  
אנגליה = ENgland,  אך זה לא כך).
STEN = Shepherd + Turpin + Enfield 

הבריטים יצרו מספר דגמים של הכלי, אך הפופולרי ביניהם היה דגם סימן 2 שהיה זול ו'פשוט'  ליצרו. 
היה זה כלי קטן יחסית ונוח לאחיזה בשעת הירי, בכך שמקום הכנסת המחסנית לכלי, שימש גם לאחיזה וייצוב הכלי בשעת הירי. כארבעה מיליון כלים מדגם זה היו בשימוש בצבא הבריטי. הכלי סופק ליחידות מסוימות, במיוחד ליחידות קומנדו, ובמיוחד היה זה נשקם האישי של מפקדים ביחידות שונות !!  

חיילים ארצישראליים ששרתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, שרבים  בהם היו חברי ה"הגנה", אספו כלי נשק שנותרו בשדות הקרב שבמדבריות צפון אפריקה ודאגו להבריחם בדרכים שונות, ממדבריות לוב ומצרים לארץ-ישראל. בתוך ערימת שקי שלל כלי נשק אלה נמצאו גם "סטנים" בריטיים ששימשו דגמים ליצור הכלי בתעש' ה"הגנה" במחתרת. 

 #  בארצות-הברית  נקרא הכלי – "טומי-גן"  =  "תומפסון"  או בכינויו - "טומי".  
 #  בבריטניה  נקרא הכלי – "סטן-גן".
 #  ובישראל  נקרא הכלי:   ת.מ.ת. = .T.M.T  ,      
    אך  בזיכרון התודעה הציבורית הוא מכונה עד היום בטעות בשם  "סטן"  במקום  ת.מ.ת. !! 

 במוזיאונים המצויים ברחבי הארץ, מוצגים כלי תת-מקלע ולידם מצוי שילוט המציין שהכלי הוא "סטן" ! 
 לעיתים זו טעות - כי חלקם כלים שיוצרו בתעש ההגנה במחתרת ואלה כלי ת.מ.ת. = .T.M.T  !!  

ניסיונות רבים נעשו בתהליך ייצורו של הכלי, אך לאחר שהצליחו לייצרו בתנאי מחתרת תעש' של ההגנה, קיבל הכלי את השם:  ת.מ.ת. - וסומן באותיות = T.M.T  .        
פרושן של אותיות אלה הוא בשלוש מילים בעברית :  "תת-מקלע-תעש" =  T.M.T . 
הכוונה היא שזהו תת-מקלע תעש =  ועובדי היצור התפעלו : כן, זו תוצרת עצמית שלנו , כמובן !! 
על הכלים שיוצרו בתעש' ההגנה, הוטבעו שלוש אותיות אלו על בית המחסנית באנגלית .T.M.T.  
ראו בתמונה השמאלית את הטבעת האותיות  T.M.T.  על בית מחסנית הכלי .     
עד היום נוהגים  לכנות את הכלי  בשם "סטן" ופחות בשמו המקורי :  ת.מ.ת. = T.M.T.    


בתמונה מימין נראה הכלי ולידו מחסנית הכדורים שלו. 
בתמונה משמאל נראות בברור שלוש אותיות המוטבעות על בית המחסנית של הכלי - T.M.T  

לתשומת לבכם :   
הכלי שבתמונה הינו אחד הכלים שיוצרו בסדרה הראשונה של תעש' ההגנה במחתרת.  היה זה נשקו האישי של פסח איילון (אברמוביץ), שהיה מנהל המפעל ליצור כלים אלו בתעש' ההגנה במחתרת. 
לכבוד פתיחת מוזיאון "מכון איילון", פסח  איילון מסר את הכלי לתצוגה במוזיאון שהוקם במכון התת-קרקעי - "מכון איילון". 
תמונות הכלים בכתבה זו הינם מאוסף התמנות הפרטי של מתי וצפורה דגן. 

אברהם ויינברג היה אחד מראשוני עובדי תעש' ההגנה במכון "אלף" במחתרת. בתום מלחמת העצמאות כתב ספר קטן, בו ביטא את זיכרונותיו האישיים ואת התרשמותו מהנעשה סביבו בתקופת עבודתו במכון "אלף". 
כך מתאר אברהם בספרו את פגישתו הראשונה עם ה"סטן":  

"פרקי תעש"  - ספרו של אברהם ויינברג   1951 


"... יום-יום היו מופיעים כלי-ההובלה של המחתרת: "הבוטגזים", "החביות",  "המכונית של אלוני" ובעיקר "הגמד" בעל הכרס עם כושר קיבולו העצום. 
(היו מביאים שלל ממדבריות מצרים ולוב, היו אלה כליי נשק שנשארו עזובים וזרוקים בשדות הקרב לאחר נסיגת הגרמנים ממדבריות צפון אפריקה. -צ.ד.). 
 היו פולטים ומורידים ל"סליק" של מכון "אלף", "שחורות" ("שוורצלוזה"- צ.ד.) של המדבר המערבי, ובראדות  ובראונינגים וטוינגנים וטומי-גנים ושאטו - [כלים] שבורים וחלודים, שרופים ומגואלי-דם, מעופשים עד-כדי גועל.  

ובפינת הנשקים ב"אלף", כמה אהבה, כמה מרץ היא השקיעה בשברי-כלים אלה: פרקו, ניקו, תיקנו, יצרו והתקינו חלקים חסרים  או החליפו חלקים פגומים. גרוטאות הובאו למכון "אלף" והודות לפינת "נשקים" זו, יצאו למחסני ה"חימוש" כלים מצוחצחים, מוכנים לשעת-צורך העתידה לבוא.  

באחד ה"טרנספורטרים" הובא גם ה"סטן" שכה חיכו לו. ירדתי ל"סליק" והעליתי שק אחרי שק והנה אורו עיני: מצאתי בין הגרוטאות חלקי ברזל מוזרים ובן רגע הבנתי כי  הנה הוא ה"סטן" !!
 -  גולם לדוגמה ולא נשק!  ריתוך פשוט ועיבוד גס!  
 -  כאילו יצא ישר מידיו של נפח, אי-שם בכפר נידח !
 -  נדהמנו מפשטותו של הכלי וצהלנו: זה הכלי, כמוהו נצליח לייצר !!
וג'   וג'וערה זכתה ובתחומה נהייה הפלא – "סטן עברי ראשון יורה" !!   (סוף ציטוט)  
~*~*~*~
בשנים  1943-1944 יוצרה בתעש' ה"הגנה" במחתרת  
הסדרה הראשונה בת  650 ("סטנים")  תמתי"ם !    

ואנחנו כאן, ישבנו 8 מטרים מתחת לאדמה ב"מכון איילון" ויצרנו את תחמושתו של הכלי :   
                                 כדורי 9 מ"מ ל"סטנים",   ת.מ.ת."ים"  ואקדחים !!    
  


ציפקה  (צפורה  דגן) מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" ב- תש"ז-תש"ח  
   כעבור שנים נשארנו עם קופסת כדורים זו למזכרת 
ועם זיכרונות והרהורים... 
 

קופסאת כדורים זו נמסרה לתצוגה במוזיאון "מכון איילון", לקראת יום פתיחת המוזיאון 
29  באוקטובר 1987 
~*~*~*~ 
עד לפרוץ מלחמת העצמאות  יוצרו ב"מכון איילון"     
 שני מיליון ורבע  כדורי 9 מ"מ ל"סטנים" ולאקדחים 
עוד כמיליון ורבע כדורים יוצרו במכון זה משך תקופת מלחמת העצמאות , 
עד לסגירתו של המכון לקראת תום המלחמה.   

~*~*~*~

                                             המשך ל"סטן" פרק ב' - לחץ כאן  !! 
~*~*~*~
ציפקה – מבנות מחלקת "רגבים" בפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח  1947-1948 
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה