11.11.2014
סיפורים קטנים מימים רחוקים...
עצי מנגו ותות - והמלך פארוק
וגם -מי היה צבי בן יעקב ?
דף ממחברתה של צפורה דגן (ציפי, ציפקה ) ...
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
***
שנות הארבעים של המאה העשרים היו ימי שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל.
הבריטים הידקו את הסגר על הישוב העברי בארץ.
בדרכים הוצבו מחסומים לחיפוש וגילוי הברחות והעברות נשק וגם נעשו חיפושים לגילוי נשק
ותחמושת המוסתרים בישובים העבריים בארץ. לצבי בן יעקב היה רכב ייחודי, שמתחת
למושביו היה "סליק". ב"סליק" ניתן היה להעביר מספר
רובים, אקדחים ותחמושת שהועברו ל"סליקים" שהיו פזורים ברחבי הארץ.
באחד
הימים הוטלה על צבי בן יעקב ועל סיומה בלבן משימה. היה עליהם להעביר
נשק ממרכז הארץ לקיבוץ חניתה שבגבול הצפון. הציוד היקר הוסתר היטב
ב"סליק" שהיה ברכב וזוג "המבריחים המקצועיים", שנקראו באותם ימים גם בשם "טרנספורטרים", יצאו לדרכם.
נסעו צפונה והגיעו עד לעכו. שם עצר אותם קצין יהודי ששרת במשטרה הבריטית והזהיר אותם
על כך, שבכבישי הצפון הציבו הבריטים מחסומים רבים והם עוצרים, סורקים ובודקים כמעט
כל רכב לבדיקה קפדנית ויסודית.
הערב
ירד ולצבי וסיומה ברור היה שעליהם לבצע את המשימה. חובה עליהם להגיע בשלום לקיבוץ חניתה עם כל הנשק המצוי ב"סליק" שברכב. ישבו השניים וחשבו
מה עושים ?
חשבו, חשבו ובמוחם של השניים צץ רעיון. הם החליטו להיכנס למשתלה גדולה שהייתה מצפון לעכו (יד
נתן, כיום) ולהעמיס על הרכב מספר שתילים גדולים
וכבדים, מאלה הנמכרים בדרך כלל בחביות ברזל. הרעיון היה לשבש את גלאי-המתכות שהבריטים השתמשו בהם בחיפושיהם לגילוי נשק
ב"סליקים" שהיו מוסתרים בישובים העבריים. מנהל המשתלה שהכיר את מובילי-הנשק האלה, חיפש במיוחד את השתילים הגדולים והכבדים שהיו אותו יום
במשתלה והעמיס אותם על רכבם של השניים כשהם שתולים בחביות הברזל.
היו אלה ארבעה עצי מנגו
נדירים ושני עצי תות מזן מיוחד !
עצים גדולים אלה מיועדים היו להישלח
לגנו של המלך פארוק במצרים !!
 |
| עץ תות במגוון צבעים ובדרגות בשלות שונים |
 |
| עץ תות עם תותים שחורים בשלים מתוקים-מתוקים וטעימים ! |
 |
| תותי עץ לבנים - היו גם הם תותים מתוקים |
 |
| פרי מנגו בשל |
 |
| שתילי עצי מנגו במשתלה שתולים בפחים וניצבים בשורה מוכנים וממתינים למכירה ! |
השניים עברו בהצלחה את כל מחסומי הביקורת שהוצבו על-ידי החיילים הבריטים בצמתי הדרכים, והגיעו בשלום לקיבוץ חניתה. השאירו בידי ה"סליקר" שבקיבוץ את "אוצר" כלי הנשק והתחמושת שפרקו מרכבם וחזרו בשלום לביתם, כשעל רכבם מוצבים בכבוד-מלכים עצי המנגו והתות הנדירים.
חילקו השניים ביניהם את ה'שלל'
כל אחד מהם נטע בחצר ביתו שני עצי מנגו ועץ תות אחד.
העצים התפתחו יפה ועד היום הם ניצבים
בגינתם של שני "הטרנספורטרים" !!
בגינתם של שני "הטרנספורטרים" !!
זאת במקום במצרים - במקום בגנו של המלך פארוק ...
***
נספחים:
ב. תודה לד"ר רפי קיטרון, ששמע סיפור
זה מזלי, בנו של ה"טרנספורטר" - צבי בן יעקב ז"ל.
ד"ר
קיטרון שמע את הסיפור הזה במסגרת מסעותיו
בארץ, כדי ללקט סיפורי "סליקים" של המחתרות
שפעלו בשנות המנדט הבריטי בארץ-ישראל. עבודת הדוקטורט הייתה בנושא :
"סליקים במחתרת בתקופת המנדט הבריטי בארץ" (2010) - (צ.ד.)
***
ג. את
רפי קיטרון פגשתי לאחר שנשלח אלי מארכיון ההגנה בתל-אביב,
כדי לקבל ממני חומר כתוב ותמונות מראיונות שערכתי ואת
שיש לי לספר לו בנושא "סליקים" במחתרת ההגנה, מתוך ובהקשר לאשר שמעתי מפי המרואיינים שראיינתי (צ.ד.) .
***
א. סגן אלוף צבי בן יעקב (1904-1956). היה מבחירי המפקדים בהגנה. היה נשק ו"סליקר" ומשנת 1940 מונה ל"נשק ארצי". לפני-כן היה מפקד הגליל ומפקד "גוש חפר" ופיקד על העלייה לחניתה (מרץ 1938). עסק בהברחת נשק בלתי לגאלי שהגיע מוסווה באניות לנמל חיפה ובהורדת מעפילים בחופי עמק חפר. משנת 1947 טיפל ב"כלים קטנים", שהיו משלוחי נשק שהוברחו מוסבים מצ'כיה לנמל חיפה, בין ההפוגות שהיו במלחמת העצמאות. עיסוקו זה היה עם אנשי יחידה שנקראה "שרות החימוש", שלימים הפכה ל"חייל החימוש" שהוא היה למפקדה.
קטע מתוך וויקופדיה.
***
ציפי - צפורה דגן -
מראיינת מתנדבת ותחקירנית לתיעוד בארכיון ההגנה, בית אליהו גולומב בתל-אביב.
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
*
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה