תע"ש - או תעש' ? השם וסמלו של התעש' / פרק א'

   22.10.2014 

מהאוסף הפרטי של ציפקה  

      סיפורים קטנים מימים רחוקים...    

     

 תע"ש  או  תעש' ?   השם וסימלו !

הטבעת סימנים על מוצרי היצור של תעש' ההגנה במחתרת .                

            מהעשייה במחתרת - לתעשייה הצבאית  במדינת-ישראל. 

פרק א'

דף ממחברתה של צפורה דגן  (ציפקה)... 

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

*
 

דרכן של מחתרות, שלא כל דבר נאמר בשמו המקורי, אלא על ידי כינוי.  

עקב תנאי המחתרת והסכנה להיתפס משתמשים בכינויים, קודים וסימנים מוסכמים שונים. כך נהוג היה גם במסגרת המחתרות שפעלו בארץ בשנות טרום המדינה, שנות המאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל.

חלקם של הכינויים מבוסס היה על מילים שיוצרו מראשי תיבות של שתיים-שלוש מילים. כינויים אחרים היו רק חלק ממילים שלמות. היו כינויים שנוצרו בעקבות שם המקום בו הייתה הפעילות המסוימת והיו רשימות שקיבלו שמות סתמיים של אנשים, שנכתבו על פי סדר האלף-בית, לדוגמא. 

כך גם כאשר באחד הראיונות שערכתי עם מי שהשתייך לאנשי יחידת ה"טרנספורטרים", קבלתי ממנו רשימת שמות "סליקים". הרשימה כתובה הייתה על נייר מזהיב מזוקן, בה נרשמו 'שמות משפחה' של "סליקים" לפי סדר האלף-בית, מצפון הארץ לדרומה. אך כל השמות היו 'שמות משפחה סתמיים' ולא שמות של אנשים אמיתיים !!

כלי נשק ובמיוחד כאלה שיוצרו או פותחו בתעש' ההגנה במחתרת, קיבלו כינויים שהוטבעו על המוצרים באותיות באנגלית, זאת למרות היותן מילים שמשמעותן הייתה בעברית ולפעמים אף באידיש. לדוגמא:   

ה"סטן-גאן", היה תת-מקלע מתוצרת אנגליה. לאחר שהחלו ליצרו בתעש' של ההגנה במחתרת, נקרא הכלי בשם ת.מ.ת. = אלו ראשי תיבות של המילים: תת-מקלע-תוצרת. אותיות  אלו הוטבעו על הכלי באותיות אנגליות: T.M.T. 

"סטן" מתוצרת תעש' ההגנה במחתרת 

בתמונה השמאלית ניתן לראות  את  האותיות .T.M.T המוטבעות על מקום הכנסת מחסנית הכדורים לכלי
מימין נראה הכלי בשלמותו ולצידו המחסנית והתחמושת שלו, מספר כדורי 9 מ"מ. 

התמונות מאוסף התמונות הפרטי שלי - צ. ד. 

ה"סטן" המוצג בתמונה מעל, הנו תת-מקלע "סטן", הכלי האישי של פסח איילון (אברמוביץ), 

פסח היה מנהלו של "מכון איילון" התת-קרקעי,  משך כל שלושת שנות פעילותו של המכון. 

לפני הקמת "מכון איילון",  פסח עבד ביצור "סטנים" בתעש' במחתרת.  

ה"סטן" המופיע בתמונה זו, הינו "סטן" מסדרת היצור הראשונה של "סטנים" בתעש' ההגנה במחתרת. 

פסח קיבל את הכלי הזה כשי למזכרת מהמכון בו עבד, ותרם אותו לתצוגה ב"מוזיאון מכון איילון" - בשנת 1987.

*~*~*~*~*

סימנים,  כינויים,  קודים 

1.  מוצרים שונים שיוצרו בתעש', סומנו אף הם באותיות באנגלית, כדי שהבריטים לא יחשדו שמוצרים אלו הינם מתוצרתם של היהודים בארץ-ישראל, יתכן וכך יחשבו הבריטים אם יתפסו מוצרים כאלה. כאלה היו רימונים שסומנו U.S.A , שהן למעשה ראשי תיבות של שלוש מילים באידיש : 'אונזרא שטייק ערבייט'. שפרושן בעברית: 'חתיכת עבודה שלנו'.

דוגמא לכינוי נוסף שמוטבע היה על פגזי מרגמה O.Z.E.K . = זאת במשמעות עברית: 'עוד צעד אחד קדימה',
על סימון זה הוחלט לאחר הצלחת ניסויים שנעשו בתהליכי ירי הפגזים במרגמת 2 אינטש'... (אך על כך יסופר בפרק נפרד). 

 ה"דוידקה" המפורסמת, אותה יצר דוד ליבוביץ במלחמת העצמאות,  נקראה על שמו של הממציא. 

אך פחות ידוע שהשם הראשון שלה היה "הפרעוש". " היות ובכל ירי היה קנה המרגמה מקפץ כפרעוש".  

(מתוך עדותו של דוד לייבוביץ המצויה בארכיון ההגנה).  

רימונים תוצרת תעש' ההגנה - עליהם מוטבעות בברור  האותיןת  U.S.A.

התמונה לקוחה מתוך הספר "תעש' במחתרת". 

מדליה בדמות כרכוב  פגז 2 אינטש 
 ניתנה למזכרת בכנס עובדי "מכון איילון" שייצרו כדורי 9 מ"מ.   
המדליה הוטבעה למזכרת בשנת הארבעים למדינת-ישראל 1988. 
OZEK = עוד צעד אחד קדימה

צילום: ציפקה (צפורה דגן)   

2.  גם למכוני התעש' היו כינויים שונים: 

"החדר", "הסניף", המחצבה", "החנות", "המעבדה", "אוסם", "שמן", "איילון" ועוד. 

שמות אלו ניתנו בהקשר לפעילות 'הרשמית' שהייתה במקום או בהקשר למיקומו של המכון.

3.  היו כינויים שסומנו רק באות אחת, כגון: 

מכון  Q, זו האות הראשונה של המילה  "כדורים",  

 מכון  S  = "סולל בונה"  וכדומה. 

4.  היו כינויים ששמם היה תרגום לעברית. כגון: שוורצלוזה" = "השחורה" או "שחורקה".  

5.  והיו סימונים של הטבעת אות אחת בלבד :  

האות מ = מחסנאים (ה'סליקרים') / האות ת = תובל, תובלה, וגם "טרנספורטרים" (המובילים) .   
האות ס =  "סליקרים" / האות כ = כללי - רישומים כלליים שונים.   

היה חומר נפץ שנקרא "טן". היו אלה ראשי תיבות של שמות שניים מרכיביו הכימיים של החומר. 

אך היו שנהגו לקרוא לו גם במילה הנכתבת "תן". זאת מאחר והחומר היה מוצלח והמשתמשים בו 

ביקשו מחומר זה עוד ועוד: תן, תן, תן !

בדומה לכך, היו האותיות שהוטבעו על כרכובי הכדורים שיוצרו ב"מכון איילון":  

A = איילון,   E = ארץ-ישראל,  המספרים  7 או 8 = מסמנים את שנת יצורו של הכדור: 1947-1948. 

כדורי 9 מ"מ לתת-מקחעים  "סטן" ו- ת.מ.ת. !! 
על כרכוב כל כדור מוטבעות שלוש אותיות A.E.8

  תמונה מהאוסף הפרטי של צפורה דגן 

A= ארץ-ישראל  E= איילון 
8= 1948 

A= ארץ-ישראל  E= איילון 
 7= 1947 

בשנת 1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. 
בהנהלת התעש' הוחלט להנפיק סידרת כדורים בהטבעת סימנים מיוחדים : 
מ.י. = מדינת-ישראל 
48 = 1948 
2 מגן דוד = משני צידי הכרכוב כסמל הצדעה לדגל ישראל. 

והינה הפתעה: 

הטבעת סימני מגן דוד על כדורים שונים, "סטנים" ורובים, נמשכה גם לאחר קום התעשייה הצבאית של מדינת-ישראל, לא ברור עד לאיזו שנה הוטבעו סימני מגן-דוד על תחמושת שיוצרה בתעשייה הצבאית של מדינת-ישראל.    

לפני מספר שנים קבלתי תרמיל של כדור רובה שנמצא באחד ממרחבי האימונים של צה"ל בנגב.  

להפתעתי, ראיתי על כרכוב הכדור סימן מוטבע בברור - המספר 51  =  משמעות המספר שהכדור יוצר בשנת  1951  !! כעת ישנה תשובה מוכחת לכך, כי שלוש שנים לאחר קום המדינה המשיכו להטביע על הכדורים סימן מגן-דוד !! בנוסף לכך, בלט השוני של הטבעת סימנים מאותיות אנגליות על מוצרים שיוצרו במחתרת, לאלו שיוצרו בתעשיית הצבאית של המדינה, שעליהם מוטבעים סימנים באותיות עבריות !! 

ראו בתמונה למטה את הסימנים שהוטבעו על כרכוב כדור הרובה: 

זהו כרכוב תרמיל של כדור רובה             
מ.י.נ. = מפעלי יצור נשק  //  51 = יוצר בשנת 1951 
מגן דוד = משני צידי מספר השנה 

***  כל תמונות כרכובי הכדורים  הינם מהאוסף  הפרטי של צפורה דגן.

מהו ההבדל בין כינויים שהם 'ראשי תיבות'  לכינויים שהם  מילים 'חתוכות'  ?

א.   כינויים בראשי תיבות:

מק"ל = מקום לימוד /  חי"ש = חיל שדה /  מ"א = מפקדה ארצית / ח"נ = חומרי נפץ /  

מא"ז = מפקד אזור בהגנה / מק"ל = מקום לימוד / מחת"ר = מחלקת תרבות / ש"ק = שרות קבלה / 

 ועוד רבים כאלה בדומה.  בהם המוכרים יותר הם: מ"כ,  מ"מ,  מ"פ,  מ"צ  ועוד. 

 

ב.   היו כינויים שלמעשה היו 'מילים חתוכות': 

רכש'= רכישה  /   תובל'=תובלה /   שחר= שחורים /   אכס'= אכסון /  אחס'= אחסון (מחסן) / פר= פרבלום   ועוד.

אך מה באשר למילת השם  תעש  ??

תעש זו מילה חלקית - מילה חצויה - מילה חתוכה !!  

לפיכך יש לכותבה בגרש אחד , למעלה משמאל לאות שין !! 

המילה תעש אינה ראשי תיבות  - לכן אין לכתוב מילה זו בגרשיים  !!

תעש יש לכתוב רק כך:  תעש'  או  תעש -  בגרש אחד או מקובל גם - ללא גרשיים כלל !!

אך לא כפי שנכתב לעיתים בעיתונות ובספרים עם גרשיים = תע"ש,  

כך זה נראה כאילו זו מילה של ראשי תיבות  = לא ולא !! 

*~*~*

"תעש-חוץ "- לתשומת לב הקוראים : 

 היו בתי מלאכה ומפעלים שונים - שייצרו מוצרים שונים בעבור התעש' של ההגנה !! 

אך ראוי להדגיש :  

 הם לא היו שייכים לתעש' ההגנה במחתרת - והעובדים במקומות אלה לא היו עובדי תעש' במחתרת !! 

*~*~*

 

לאחר קום המדינה הוקמה התעשייה הצבאית של מדינת-ישראל !!    

תעשייה זו צמחה מתוך ועל התשתית של תעש' ההגנה במחתרת !! 

וכך, מבתי מלאכה קטנים, 'חדרים', מכונים ומפעלים נסתרים -  

קמה, צמחה והתפתחה התעשייה הצבאית הגדולה של מדינת-ישראל !! 

אך מה באשר לסמל התעש' ?  

על כך בכתבה הבאה - ראו תעש' פרק ב'                            
                     
  ציפקה  (צפורה דגן) – מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח                         

(1947-  1948)   

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 

*