יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

תע"ש - או תעש' ? השם וסמלו של התעש' / פרק א'

תע"ש או תעש' ?  השם  וסמלו !

מהעשיה במחתרת  לתעשיה במדינה 
פרק א' 
סיפורים קטנים מימים רחוקים ...
דף ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן)   
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

דרכן של מחתרות, שלא כל דבר נאמר בשמו המקורי, אלא על ידי כינוי.  
עקב תנאי המחתרת והסכנה להיתפס משתמשים בכינויים, קודים וסימנים מוסכמים שונים. כך נהוג היה גם במסגרת המחתרות שפעלו בארץ בשנות טרום המדינה, שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל.

חלקם של הכינויים מבוסס היה על מילים שיוצרו מראשי תיבות של שתיים-שלוש מילים. כינויים אחרים היו רק חלק ממילים שלמות. היו כינויים שנוצרו בעקבות שם המקום בו הייתה הפעילות המסוימת והיו רשימות שקיבלו שמות סתמיים של אנשים, שנכתבו על פי סדר האלף-בית לדוגמא. 
  
כך גם כאשר באחד הראיונות שערכתי עם מי שהשתייך לאנשי יחידת ה"טרנספורטרים", קבלתי ממנו רשימת שמות "סליקים". הרשימה כתובה הייתה על נייר מזהיב מזוקן, בה נרשמו 'שמות משפחה' של "סליקים" לפי סדר האלף-בית, מהצפון לדרומה של הארץ. אך כל השמות היו 'שמות משפחה סתמיים' ולא שמות של אנשים אמיתיים.

כלי נשק ובמיוחד כאלה שיוצרו או פותחו בתעש' ההגנה במחתרת, קיבלו כינויים שהוטבעו על המוצרים באותיות באנגלית, אף כי היו אלה מילים שמשמעותן הייתה בעברית ולפעמים אף באידיש. לדוגמא:   
ה"סטן-גאן", היה תת-מקלע מתוצרת אנגליה. לאחר שהחלו ליצרו בתעש' של ההגנה במחתרת, נקרא הכלי בשם ת.מ.ת. = היו אלו ראשי תיבות של המילים: תת-מקלע-תוצרתאותיות  אלו הוטבעו על הכלי באותיות באנגלית: T.M.T. 
"סטן" מתוצרת תעש' ההגנה במחתרת 
בתמונה השמאלית ניתן לראות  את  האותיות .T.M.T המוטבעות על מקום הכנסת מחסנית הכדורים לכלי
התמונות מהאוסף הפרטי שלי
ה"סטן"המוצג בתמונה מעל, הנו  כלי "סטן" אישי של פסח איילון (אברמוביץ), מי שהיה מנהלו של "מכון איילון" משך כל שלושת שנות פעילותו של המכון. לפני-כן, פסח עבד גם ביצור "סטנים" בתעש'. זהו "סטן" מסדרת היצור הראשונה של "סטנים" בתעש'. פסח קיבל כלי זה למזכרת מהמכון בו עבד ותרם אותו לתצוגה ב"מוזיאון מכון איילון" - בשנת 1987.


סימנים,  כינויים,  קודים 

1.  מוצרים שונים שיוצרו בתעש', סומנו אף הם באותיות באנגלית, כדי שהבריטים לא יחשדו שמוצרים אלו הינם מתוצרתם של היהודים בארץ-ישראל, יתכן וכך יחשבו הבריטים אם יתפסו מוצרים כאלה. כך היו רימונים שסומנו U.S.A , שהן למעשה ראשי תיבות של שלוש מילים באידיש : 'אונזרא שטייק ערבייט'. שפרושן בעברית: 'חתיכת עבודה שלנו'.

דוגמא לכינוי נוסף שמוטבע היה על פגזי מרגמה O.Z.E.K . = זאת במשמעות: 'עוד צעד אחד קדימה',
על סימון זה הוחלט לאחר הצלחת ניסויים שנעשו בתהליכי ירי הפגזים במרגמה (אך על כך יסופר בפרק נפרד). 

 ה"דוידקה" המפורסמת, אותה יצר דוד ליבוביץ במלחמת העצמאות,  נקראה על שמו של הממציא. אך פחות ידוע שהשם הראשון שלה היה "הפרעוש". " היות ובכל ירי היה קנה המרגמה מקפץ כפרעוש".  
(מתוך עדותו של דוד לייבוביץ המצויה בארכיון ההגנה).  

התמונה לקוחה מתוך הספר "תעש' במחתרת"
מדליה בדמות כרכוב  פגז 2 אינטש   
 ניתנה למזכרת בכנס עובדי "מכון איילון" שייצרו כדורי 9 מ"מ
המדליה הוטבעה למזכרת בשנת הארבעים למדינת-ישראל
OZEK = עוד צעד אחד קדימה
צילום: צפורה דגן       










גם למכוני התעש' היו כינויים שונים: "החדר", "הסניף", המחצבה", "החנות", "המעבדה", "אוסם", "שמן", "איילון" ועוד. שמות אלו ניתנו בהקשר לפעילות 'הרשמית' שהייתה במקום או בהקשר למיקומו של המכון.

2.  היו כינויים שסומנו רק באות אחת, כגון: 
מכון  Q, זו האות הראשונה של המילה  "כדורים", או  מכון  S  = "סולל בונה"  וכדומה.
היו כינויים ששמם היה תרגום לעברית. כגון: שוורצלוזה" ="השחורה" או "שחורקה". 
האות מ = מחסנאים, סליקרים / האות ת = תובל, תובלה, טרנספורטרים, מובילים /   
האות ס =  סליקרים / האות כ = כללי - רישומים שונים / 
היה חומר נפץ שנקרא "טן". היו אלה ראשי תיבות של שמות שניים מרכיביו הכימיים של החומר, אך היו שנהגו לקרוא לו גם במילה הנכתבת "תן". זאת מאחר והחומר היה מוצלח והמשתמשים בו ביקשו ממנו עוד ועוד: תן, תן, תן!
בדומה היו האותיות שהוטבעו על כרכובי הכדורים שיוצרו ב"מכון איילון":  
A = איילון,   E = ארץ-ישראל,  המספר 7 או 8 = מסמנים את שנת יצורו של הכדור: 1947-1948.


כדורי 9 מ"מ ל"סטנים" -  על כרכוב כל כדור מוטבעות שלוש אותיות A.E.8
 התמונה מאוסף התמונות הפרטי של צפורה דגן  
מהו ההבדל בין כינויים שהם 'ראשי תיבות'  לכינויים שהם  מילים 'חתוכות'  ?
3.  כינויים בראשי תיבות:
מק"ל = מקום לימודחי"ש = חיל שדה /  מ"א = מפקדה ארצית / חנ = חומרי נפץ /  
מא"ז = מפקד אזור בהגנה /  ועוד רבים כאלה.  בהם המוכרים יותר הם: מ"כ, מ"מ, מ"פ, מ"צ ועוד. 

4.  והיו כינויים שהם 'מילים חתוכות': 
רכש'= רכישה  /   תובל'=תובלה /   שחר= שחורים /   אכס'= אכסון /   פר= פרבלום   ועוד.

ומה באשר למילת השם  תעש  ??
תעש זו מילה חלקית -  זו מילה חתוכה. לפיכך יש לכותבה בגרש אחד למעלה, משמאלה של האות שין !!
תעש יש לכתוב רק כך:  תעש'  או תעש -  בגרש אחד ולא גרשיים  או ללא גרשיים כלל !!
(ולא כפי שנכתב לעיתים בעיתונות ובספרים עם גרשיים = תע"ש - לא ולא !!). 

לאחר קום המדינה הוקמה התעשייה הצבאית של המדינה,  
שצמחה מתוך התשתית של תעש' ההגנה במחתרת.
וכך, מבתי מלאכה קטנים, 'חדרים', מכונים ומפעלים נסתרים,
קמה, צמחה והתפתחה התעשייה הצבאית הגדולה של מדינת-ישראל. 

ומה באשר לסמל התעש' ?  
על כך בכתבה הבאה                            
   המשך יבוא                  

  ציפקה  (צפורה דגן) – מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח   

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 

2 comments: