סיפורו של מקום
תפוקת תעש' ב"מכון איילון" והעזרה לגוש עציון
פרק ב'
סיפורים קטנים מימים רחוקים ...
כדורי 9 מ"מ שיוצרו ב"מכון איילון"
בכל קופסא נארזו 50 כדורים
תחמושת לתת-מקלע "סטן" = ת.מ.ת.
דף ממחברתה של צפורה דגן (ציפקה) – זיכרונות
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ארגזי
פח מלאים בדסקיות עגולות ובתרמילי נחושת נוצצים בברק זוהר. זה עתה יצאו מטבילת רחצה
וריכוך באמבטיות של חומצה. כמה היו בכל ארגז כזה? מי יודע? מי ידע? אך בכל זאת מעניין, כיצד סופרים כשרוצים לדעת מה הייתה תפוקת
היצור היומית בכל שלב של עשיה ותפוקת היצור של כל מכונה? משך שנות פעילותו של המכון,
נרשמה רק 'הערכה', הערכה המבוססת על המילה "בערך". אך בכל
זאת, מה היה הספקה של כל מכונה ומה היה הספקו של כל עובד ביום עבודתו המכון.
בתעשייה
הצבאית של מדינת ישראל, ניתן לדעת כיום מהי תפוקתה של כל מכונה בפס היצור של מפעלי
התעש' השונים. הכל אוטומטי. אך לא כך היה הדבר במכוני היצור של תעש' ההגנה במחתרת. אותם ימים לא ניתן היה לספור את כמות תרמילי הנחושת שהיו בארגזי הפח שהוצבו ליד "מכונות
המתיחה". לא נספרו הכוסיות הקטנות שנמתחו לתרמילים וכך גם לא נספרו הקליעים
שחוברו לתרמילים המלאים...
רק בשלב
העבודה הידנית שנעשתה ב"חדר ההרכבה" וב"חדר האריזה" ניתן היה לרשום את ההספק היומי, על פי מספר מגשי התרמילים שמולאו ועל פי כמות הקופסאות שנארזו באותו היום. בכל קופסא נארזו 50 כדורים ומספר קופסאות נארזו בקופסאות פח גדולות יותר. עד היום נשתמרה מחברת מזהיבה
מזוקן, שרדה מאז אותם ימים רחוקים, אך תפוקת היצור הרשומה בה התבססה רק על הערכה בלבד.
 |
| דף רישום התפוקה היומית במכון |
רצה הגורל,
שארוע מסוים היווה תשתית לפתרון השאלה, שאלת ה"כמה" ?
זה קרה
באמצע מלחמת העצמאות. בארץ כולה השתוללו קרבות עזים והצורך בתחמושת גבר. נדרשנו להגביר
את היצור ועברנו לעבודה בשתי משמרות, משמרת יום ומשמרת לילה. באחד הימים נתקבלה בקשה,
לשלוח בדחיפות כמות מסוימת של תחמושת לגוש עציון. המצב בגוש היה חמור והיה צריך לבצע
מידית את המשלוח הנדרש. הכנו
למשלוח כמות של 100 אלף כדורי 9 מ"מ לתת-מקלעי "סטן" ועוד כדורים שיצאו מפס היצור קצרים מהדרוש, נארזו בנפרד ושימשו תחמושת לאקדחים.
שלושה כדורי 9 מ"מ בשלושה אורכים שונים
הארוכים מדי- נשלחו חזרה אל "מכונת הלחיצה", ללחיצה נוספת של הקליע אל תוך התרמילים.
הקצרים מדי - נארזו בקופסאות נפרדות ושימשו תחמושת לאקדחים (הכדור השמאלי)
והכדורים שהיו באורך הנדרש - נארזו למשלוח 50 כדורים בכל קופסא (הכדור האמצעי)
(לשם הדיוק: ב"מכון איילון" יוצרו רק כדורי 9 מ"מ לתת-מקלע "סטן" ולאקדחים
לא יוצרה אצלנו תחמושת לרובים ולא עסקו ברימונים, כפי שנרשם במקומות אחרים !! )
הגיע
"טרנספורטר" עם רכבו. ארגזי התחמושת הועמסו בהסוואה על הרכב והועברו במהירות להטסתם לגוש הנצור. אולם, לא תמיד דברים
מתבצעים כראוי, לא כפי הנדרש ולא כפי שמתכננים וכפי שחשוב היה שיהיו.
המטוס
הגיע עם כל כבודת התחמושת לגוש עציון וחג מעל לגוש הנצור. הטייס הנמיך טוס והחל מצניח את ארגזי
התחמושת בשטח פתוח וטס בחזרה לבסיסו. מגיני הגוש יצאו לשטח כדי לאסוף את הארגזים שנזרקו
אליהם, אך שוד ושבר, התחמושת הוצנחה לשטח שהיה
מגודר וממוקש. כך הלכה לריק עבודה רבה שהושקעה ואיבדנו כמות גדולה של תחמושת
שהייתה כל-כך חיונית לעמידה בלחימה, להישרדות ולחיי המגינים בגוש.
 |
| מטוס האוסטר ("פרימוס"), שימש להצנחת ציוד, אספקה, תחמושת וחומרי רפואה לנגב, לירושלים ולגוש עציון |
כשהתברר
מה קרה, שוב התארגנו במכון ותוך שבוע ימים בלבד, בעבודה מאומצת, יצרנו פעם נוספת 100 אלף
כדורים. התחמושת נארזה והוטסה לגוש הנצור והפעם הוצנחה בהצלחה והגיעה לידי
מגיני הגוש. אך היה זה יום-יומיים לפני נפילת הגוש, שנפל ביום שלפני הכרזתו של בן גוריון
על הקמת מדינת ישראל.
יצור של 100 אלף כדורים בשבוע ימים,
מאפשר תמונת תפוקת ייצור יומית
של כ- 16 אלף כדורים ליום ב"מכון איילון" !
פרשת משלוח התחמושת לגוש עציון, היא זו שאפשרה
לקבל הערכה 'מדויקת' יחסית לשאלה: "מה
הייתה תפוקת הכדורים שיוצרה ב"מכון איילון".
***
אם נסכם
כעת את הכמות הכללית של כדורי 9 מ"מ
שייצרנו
תתקבל התמונה הבאה:
תתקבל התמונה הבאה:
א.
000 100 כדורים
יוצרו
בשנת 1945, בשלבי הניסויים שנערכו ב"החנות" בתל-אביב,
טרם הקמתו של "מכון איילון".
"החנות" הייתה ליד תחנת האוטובוסים
הישנה של תל-אביב.
ב.
כדור המיליון הראשון –
נחוג ב"מכון איילון", כעבור כשנה נוספת,
זאת לאחר הקמת המכון על הגבעה שליד תחנת הרכבת של המושבה רחובות.
ג. שני מיליון ורבע כדורי 9 מ"מ
–
יוצרו ב"מכון איילון", עד לפרוץ מלחמת העצמאות.
ד. ומעניין
נתון נוסף המופיע ביומניו של בן גוריון, שם נכתב :
"שלושה
מיליון וחצי כדורי 9 מ"מ
הוצאו מה"סליקים" בפרוץ המלחמה".
סביר להניח, שכמות זו כללה את הכדורים שיוצרו ב"מכון איילון",
אך כללה גם כדורים שהושגו ברכש ממקורות אחרים.
אך כללה גם כדורים שהושגו ברכש ממקורות אחרים.
***
לפי נתונים אלה ניתן לסכם :
כ- 4
מיליון וחצי כדורי 9 מ"מ יוצרו ב"מכון איילון", משך כל תקופת
היצור, זאת אומרת:
עד למלחמת העצמאות, במהלך המלחמה ועד לסגירתו של המכון לקראת תום מלחמת העצמאות.
כמו כן ניתן להעריך כי תפוקת היצור היומית
הייתה:
כ- 000 14 כדורים ביום !!
***
הייתה זו תחמושת לתת-מקלע
"סטן"
שהיה נשקם האישי של מרבית לוחמי
תש"ח,
במיוחד בראשיתה של מלחמת העצמאות,
עד שהחלו להגיע משלוחי נשק ממקורות
שונים מחו"ל.
***
*** כעת
מעניין ומסקרן לדעת, מתי קרתה פרשת הטסת התחמושת לגוש עציון ?
*** מי
היה טייס האווירון שהטיס את התחמושת לגוש הנצור ?
*** וחשוב
לא פחות לנסות ולבדוק - האם ישנה עדות בכתב המזכירה ומתארת מקרה זה !!
מעבר להמשך פרשת משלוח הטסת התחמושת לגוש עציון - לחץ כאן >
* תודה
לעמוס שפי מעובדי התעש' ב"מכון איילון", שעדכן אותי באשר לפרשת יצור התחמושת לגוש עציון.
** קטעי 'יומן גוש עציון ' נלקחו מהויקופדיה באינטרנט .
*** תמונת
אווירון ה"פרימוס" נלקחה מהספר 'לכסיקון כח המגן – ההגנה'.
ציפקה (צפורה דגן)
מבנות מחלקת פלמ"ח "רגבים" שעבדו
ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה