כעבור 40 שנה 1947-1987 - אח פגישה שכזאת...

1.11.14 

כעבור ארבעים שנה  1947-1987 

סיפורים קטנים מימים רחוקים ...

דף ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן)  - זיכרונות...   

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~

***

כאשר הוחלט על הקמת המוזיאון במכון התת-קרקעי "מכון איילון", היה זה בשנת 1986, נדחפתי לאתר את חברי מקבוצת "רגבים" בפלמ"ח, את מי שהגיעו בקיץ 1947 לגבעה ברחובות וחלקם עבדו במכון. חשוב היה לי במיוחד למצוא את כל מי בני קבוצת הפלמ"ח שעבדו מתחת לאדמה במכון תעש' זה. מתי אישי ואנכי ארגנו מפגשים וקשר שנותק משך שנים רבות, וכעת חודש בלבביות ובחום רב. המפגש הראשון התקיים בביתנו  שבבית הספר החקלאי במקווה-ישראל. לאחר מכן ארגנו ביקור בגבעה, במכון שהיה עדין מבנה תת-קרקעי עזוב וריק, אך  עבורנו היה זה מקום הקשור בשנים בהן היינו 'קצת' יותר צעירים, 'קצת' יותר יפים ותוססים. המשכנו להיפגש כל פעם בביתם של חברים אחרים, כאשר כל מפגש כזה חימם מחדש את הלב והעלה זיכרונות יפים מימים רחוקים.

אותה עת פעלתי רבות לכך שכל אחד מאתנו שעבד ב"מכון איילון", יקבל תעודה אישית של עובד תעש' ההגנה במחתרת.  תחילה  נאמר לי, כי בזמנו ניתנה תעודה-כללית לכל עובדי "מכון איילון" (היכן ישנה תעודה כזאת ?) ולא חולקו תעודות אישיות.  אך אני לא ויתרתי ופעלתי רבות עד שכל אחד מחברי הפלמ"ח שעבד במכון הסודי, קיבל תעודה-אישית לתיעוד ולמזכרת, המאשרת כי אכן היטינו עובדי תעש' ההגנה במחתרת בשנות טרום המדינה ובמלחמת העצמאות !! 

מפגש ראשון של חלק מחברי קבוצת הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח.

התמונה צולמה בבית משפחת דגן במקווה-ישראל - 1986-7

מחתרת.

תעודת עובד תעש' במחתרת ניתנה לכל אחד מחברי הפלמ"ח שעבדו בתעש' ההגנה 

בתקופת טרום המדינה ובמלחמת העצמאות בשנים תש"ז-תש"ח  

התעודות חתומות על-ידי  שר הביטחון - עזר וייצמן  
***

טקס פתיחת המוזיאון ב"מכון איילון"  התקיים ביום חמישי ב-  29 באוקטובר 1987.

מפגשי החברים נמשכו משך מספר שנים. שנים בהם כתבתי את תולדות הכשרתנו, הכשרת "רגבים" בפלמ"ח, מראשית דרכה כהכשרה בקיבוצי עמק הירדן, דרך שנות השרות בפלמ"ח ועבודתנו בתעש' ב"מכון איילון". כל החומר הנ"ל הועבר לתעוד בארכיון ההגנה, לארכיון הפלמ"ח ולארכיון ביד טבנקין, זאת לתעוד העבר למען דורות העתיד. סיפורה של הכשרת "רגבים" בפלמ"ח הגיע גם אל עיתון התעש', התעשייה הצבאית של מדינת ישראל. כך תועד סיפורנו גם כאן למשמרת, מדור העבר למורשת הדורות הבאים.   

אך חלום נוסף היה לי, חלום גדול היה זה מבחינתי, לראות כיצד מייצרים כיום בתעשייה הצבאית של מדינת ישראל את אותם הכדורים שאנו יצרנו בעבר מתחת לפני האדמה, בתנאי המחתרת הסודית של הימים ההם. משך שנים מספר הייתי בקשר עם הנהלת התעשייה הצבאית, בשנים בהן מיכאל שור היה מנהלה. דיברתי עמו על כך והתעש' ארגן לנו יום נפלא, יום מלא כבוד והערכה לחברי דור וותיקי הפלמ"ח שעבדו בתעש'. 

אוטובוס מיוחד המתין לבואנו והסיע אותנו צפונה, למפעל יצור הכדורים בתעשייה הצבאית. ברכות ודברים נאמרו, כיבוד וארוחת צהרים הוגשו, אך כותרת הביקור הייתה כמובן הסיור, סיור במפעל למפגש שלבי יצורו של הכדור "שלנו", כיצד זה נעשה בתנאים המודרניים כיום. 

חברי קבוצת "רגבים" מהפלמ"ח, מי שעבדו ב"מכון איילון" ובני משפחתם 

בעת סיור במפעל תעש' ליצור תחמושת  כדורי 9 מ"מ.   

רגע מרגש במיוחד היה בכניסתנו לאחד מאולמות היצור. שם נתקלנו לפתע באחת מ"מכונות המתיחה" הפולניות הוותיקות. המכונה "שלנו" ניצבה בצד, כאילו המתינה למפגש עמנו. התפעלנו והתפלנו על כך שהמכונה הישנה הזאת ניצבת באולם הגדול ביחד  עם מכונות היצור המודרניות. לשאלתנו, "מה עושים כיום עם 'המכונה הזקנה' הזאת "? תשובתם הייתה, שלעתים היא משמשת כמכונה לניסויים שונים.  

ראוי לציין, כי שלושת "מכונות המתיחה" שהוברחו מפולין לארץ-ישראל,  

במקורן היו אלה מכונות ליצור תחמושת לצבא בפולין, 

מכונות שהחלו לייצר תחמושת בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה !!

מתי וציפקה דגן ליד "מכונת המתיחה" אשר לידה עבדו יחדיו במלחמת העצמאות,  

ביצור תחמושת ללוחמים - ב"מכון איילון" שהיה 8 מטרים מתחת לפני האדמה.  

הרומן ליד המכונה הסתיים בנשואים מתחת לחופה ובהקמת משפחה צעירה חדשה !!  

אכן, היה זה לפני ארבעים שנה.   
1947 - 1987    

מימין לשמאל: שרהל'ה ואברהמל'ה קדמי,  יצחק נצר,  אהרון ליברמן  ומילה לוי מאחורי אהרון.  

שלושת התמונות הנ"ל הינן מתוך העיתון "ידיעון התעש' " - גיליון 92, נובמבר 1987 

באחד הימים שלאחר ביקורנו במפעל התעש' בצפון, נעצרה מכונית קטנה ליד ביתנו במקווה-ישראל. מתוכה יצאו שני אנשים שלא הכרנו ובידם חבילה עטופה, אותה הגישו לנו בהתרגשות מלווה בחיוך חמים ונעים. היה זה שי שנשלח אלינו בשם העובדים כיום בפס היצור של "הכדור שלנו", כדור 9 מ".  בעת ביקורנו במפעל, התרגשו העובדים ממפגש הדורות ומכך ששמעו כי שנים רבות אני פעילה בהתנדבות להרצות בצה"ל על העשייה שהייתה בימים ההם במחתרת. לאות הוקרה החליטו להכין ולהגיש לי שי מיוחד. מתי ואני פתחנו את החבילה ומצאנו בתוכה לוח המציג חלק משלבי יצורו של כדור 9 מ"מ, אותו כדור שאצבעות ידינו יצרו מתחת לאדמה, בתנאי המחתרת שהיו בתקופת טרום המדינה. 

מאותו היום נהגתי לקחת עימי להרצאותי , בקביעות, את הלוח שקבלתי 

וצרפתי אותו לתצוגה שליוותה את הרצאותי בצה"ל ובמקומות אחרים בארץ.

לוח הדגמת שלבי יצור הכדור, אותו  קבלתי שי מעובדי התעשייה הצבאית !! 
ניתן לראות בו רק חלק משלבי ייצורו של כדור 9 מ"מ שהיה תחמושתו של תת-המקלע "סטן" . 
ראוי לשים לב ללוחית הלבנה שבאמצע התצוגה, עליה מודבקים מספר סדנים קטנטנים ופיקות .
עבודת-יד עדינה וזהירה דרושה הייתה כדי להכניסם כראוי לשקע שבכרכובי תרמיל הכדור. 

צילום:  ציפקה דגן 

ביצור הכדורים השתמשו במה שמכונה  בפינו 'נחושת'.  
אולם במבט על הלוח ניתן לראות שישנם שני סוגי מתכת זו: הנחושת הצהובה היא זו של התרמיל, שזהו פליז והנחושת האדמדמה היא זו העוטפת את קליע הכדור והיא זו הנקראת נחושת. את תרמילי הכדורים מלאנו באבק שריפה, שנלקח מתוך תרמילי פצצות של תותחים איטלקים שהיו ממולאים ב ב"מקרונים" ישרים. המקרונים הוכנסו למכונה מיוחדת, בה היה גלגל מסתובב שחתך וקיצץ את המקרונים לפרורים קטנטנים. חומר זה הגיע מידי פעם ל"מכון  איילון" בשקיות ושימש אבק שריפה למילוי תרמילי הכדורים שיצרנו.  

ככה זה.  בכל פגישה ישנה התרגשות של זיכרונות וחוויה ...
בדומה למילות השיר "הפגישה" שחיים חפר כתב : 

"אח, פגישה, אח פגישה שכזאת !
זה רק פעם בשניים דורות,
מה נשמע? איך הולך? אהלן!
זה את זה לא ראינו מזמן. 
כי תמיד כשפלמ"חניק נפגש עם חבר
יחרביתק! בלב משהו מתעורר... 
משהו מתעורר והומה מבפנים, 
ושיחה מתחילה על אותם עניינים"... 

שיר 'הפגישה' והקריקטורה לקוחים מהספר משפחת הפלמ"ח (עמוד 225) 

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~ 

      *

ציפקה (צפורה דגן) מבנות מחלקת פלמ"ח "רגבים", שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח   

                                                                                                                            1947-1949 

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*