יום שלישי, 8 במאי 2018

"זקס" - מה זה ? מאין בא זה ? (זקס = Zex)

מאי 2018  
בציון 70 שנה למדינת ישראל 
עוד סיפורים קטנים מימים רחוקים...  

"זקס":  מיהו - מהו ?  מאין בא הוא ?? 

"זקס" !!! 
אולי הילדה המקסימה הזאת יודעת מה זה "זקס" ?
(ילדת הפלא - שירלי טמפל  )


"זקס" -  מילה קטנה וקסומה ("זקס" = Zex),   
מה משמעותה ?  
בשנות הארבעים של המאה העשרים, הייתה זו מילה שימושית בין חברי מחתרת ההגנה והפלמ"ח. שנים רבות לא ידעתי וסיקרן אותי לדעת, מה פרושה של המילה ומה מקורה. מידי פעם שאלתי, אך לאיש לא הייתה תשובה לשאלתי ולעצמי חשבתי, אולי זו מילה 'סתמית' ללא משמעות. 
* * *
משך ח"י (18) שנים התנדבתי להיות מראיינת ותחקירנית לתיעוד פעילותם של חברי הגנה ופלמ"ח בשנות טרום המדינה. כל הראיונות שערכתי (כ-120 פלוס...) הופקדו בארכיון המרכזי של ההגנה, המצוי בבית אליהו גולומב, בשדרות רוטשילד בתל-אביב - שם הם מופקדים לתיעוד ולמורשת לדורות הבאים.

ציפקה בדרך לראיון 
מראיינת חברי הגנה ופלמ"ח.
בתיק היד מצוי מכשיר הקלטה וקלטות. 

באחד הראיונות שערכתי, הזכיר המרואיין בדבריו את הביטוי "זקס", במשמעות הקשורה לסודיות שהייתה במחתרת. שאלתיו, "האם ידוע לך מה מקורה של המילה וכיצד התגלגלה להיות שימושית במסגרת המחתרתית שהייתה בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל? חייך וסיפר לי את הדברים הבאים : 

"בשנות מלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) חששו אנשי המחתרת הספרדית מלהיתפס על-ידי שוטרים שחיפשו אחריהם. כשהלכו ברחוב וראו שוטר או שוטרים מגיחים מאי-שם ומתקרבים למקום בו היו, היה מישהו מחברי המחתרת נותן שריקה קצרה וצועק בלחישה: "זקס"! מיד נפוצו כל חברי המחתרת 'לכל הרוחות', ברחו, הסתתרו ונעלמו.
"מדוע בחרו חברי המחתרת הספרדית במילה הזאת כסימן להתראה וסכנה"? הקשיתי ושאלתי. תשובתו הפתיעה אותי, כשהתברר לי שהמילה "זקס" קשורה למדים של השוטרים הספרדים! על מדיהם תפורים היו שישה כפתורים! ואכן, משמעותה של המילה "זקס" - זהו המספר שש! וכך, במקום לצעוק 'שוטר', צעקו את המילה "זקס". מתברר כי במספר שפות נוספות, המילה הנאמרת למספר שש יש לה צליל דומה, כגון: באידיש, בגרמנית ובאנגלית לדוגמה: שש = SIX... 
לימים שמעתי ממקור אחר, שמקורו של הביטוי "זקס" בא מהשפה הגרמנית, היות וגם לשוטרים בגרמניה היו מדים שעליהם תפורים היו שלושה זוגות של כפתורים... והמספר שש הנאמר בגרמנית יש לו צליל דומה. כך גם בצליל דומה מבוטא המספר שש באידיש, בפולנית וברוסית ...
* * * * *
שנות מלחמת האזרחים בספרד היו גם שנות המאורעות בארץ-ישראל (1936-1939), אך למרות המצב הביטחוני המתוח שהיה כאן, היו בחורים ארצי-ישראלים שהתנדבו להלחם במחתרת של הבריגדה הספרדית, שהיו בה גם לוחמים מתנדבים שהגיעו לספרד מארצות אחרות. בתום המלחמה, בשובם של הלוחמים לארץ, הביאו עימם המתנדבים מספר שירים שהושרו במחתרת הספרדית וגם את השימוש במילת האזהרה 'זקס'. שירי הבריגדה הספרדית והמילה "זקס" נקלטו בארץ במחתרת ואנחנו בפלמ"ח  אהבנו לשבת בלילות סביב המדורה ובין השירים הרבים ששרנו, שולבו בשמחה ובמרץ גם שירי המחתרת של הבריגדה הספרדית.
הסולם היורד בפתח המסתורי למכון הסודי

לאחר שנות השרות שלנו בפלמ"ח, (בפלוגה א' ביגור ובפלוגה ד' בחפצי-בה), נשלחנו מהפלמ"ח להתיישב על גבעה שליד המושבה רחובות ולהשתלב בעבודת יצור תחמושת במכון של תעש' ההגנה במחתרת. לא כל חברי הקבוצה שלנו, חברי הכשרת "רגבים", ידעו מהו 'סודה של הגבעה' עליה ישבנו. הם לא ידעו מה מצוי מתחת לרגליהם על האדמה שעליה הם מהלכים, היות ורק חלק מהחברים עבדו מתחת לאדמה במכון הסודי, שהיה סודי ביותר... בשנים שלפני מלחמת העצמאות ובמלחמה עצמה (1947-1948) החיים על הגבעה היו "חיים כפולים" - "חיים של מעלה וחיים של מטה".

נוהל העבודה לעובדים מתחת לאדמה היה לעלות מהמכון לארוחת הבוקר ולארוחת הצהרים, להפסקות קצרות בלבד. היה זה הסדר קבוע, שעובדי המכון נכנסו לחדר האוכל לאכול במשמרת הראשונה של כל ארוחה. זאת כדי שחברים אחרים לא יראו ולא ישאלו שאלות, מדוע אנחנו קיבלנו תוספות מזון מיוחדות, בתקופה בה היו בארץ מזונות מסוימים בקצבה, תקופה שהוגדרה כ"תקופת הצנע". אנחנו עובדי המכון קיבלנו כל בוקר תוספת של ביצה שלמה וכוס חלב, כאשר שאר חברי הקיבוץ קיבלו רק חצאי ביצים קשות או חביתות קטנות. בחוברת זכרונותי כתבתי, שנראה כי אפשר להתבדח ולומר, "אולי לתרנגולות היו סכיני-גילוח בישבנן, לכן הן הטילו  רק חצאי ביצים קשות"... אותה תקופה גם ביצים היו בקצבה. לכל אדם מבוגר הייתה קצובה של שתי ביצים בשבוע. אך בנוסף להן, קיבל כל אדם כמות מסוימת של אבקת-ביצים ואבקת חלב... באשר לחלב, כוס חלב לארוחת הבוקר - ל'פינוק' כזה זכו לקבל בקיבוץ רק חברות שהיו בהריון או חברות שהיו מניקות...


באחד הימים, יפה'לה, חברתנו בפלמ"ח, עבדה בחדר האוכל. היא הייתה בין הבנות שלא ידעו דבר על קיומו של המכון הסודי. לא'ייה האקונומית של הקיבוץ, קראה ליפה'לה והגישה לה קערה עם ביצים קשות ואמרה לה: "קחי את הביצים האלה וחלקי אותן לבנות היושבות שם בשולחן שבפינה". תמהה יפה'לה ושאלה: "הרי כתוב על לוח התפריט שבמטבח שהבוקר יש לחלק לחברים רק חצאי ביצים קשות. מדוע עלי לתת לבנות ביצה קשה שלמה"? אמרה לה לאייה: "יפה'לה, את היית בפלמ"ח"? ענתה לה יפה'לה בגאווה: "ודאי וודאי"!. "ולא למדת בפלמ"ח שלא לשאול שאלות"? ענתה לאייה ליפה'לה.




יפה'לה לקחה את הקערה עם הביצים השלמות ונגשה לחלקן לבנות. ליד אותו שולחן ישבו על הספסל בנות הפלמ"ח שעבדו במכון הסודי. ישבו שם מלכה'לה וכרמלה, מנוחה ובת-שבע ומילה וציפקה. בת-שבע ישבה בקצה הספסל ויפה'לה שאלה אותה: "מדוע אמרו לי לחלק לכן ביצים שלמות"? ענתה לה בת-שבע בלחש   ובמילה אחת: "זקס" ויפה ענתה לה בשקט: "זקס". רק אז לחשה בת-שבע לאזנה של יפה ואמרה: "כולנו בהריון, אבל "זקס"... יפה'לה חילקה לבנות את הביצים וכשהתרחקה מהשולחן, בטוחה הייתה שהיא יודעת את 'הסוד הגדול של הגבעה' - שישנן בנות פלמ"ח שאינן נשואות והן בהריון... את הסוד הזה נצרה בתוכה ולא סיפרה זאת לאף אחד. אך כעבור זמן מה הוכנסה ב'סודה של הגבעה' וכשירדה לראשונה למכון, ראתה את חברותיה יושבות ליד מכונות ומייצרות תחמושת של כדורים ואינן מגדלות בביטנן ילדים...  ככה זה, כשה"זקס" הוא "זקס"!

* * * * *
במחברת זיכרונותי על תקופת עבודתי ב"מכון ", סיימתי בכתיבת הקטע הבא:

"- - - בתקופת עבודתנו במכון, לא נהגנו לשאול שאלות ולא דחפנו את אפנו להציץ ולדעת מעבר למה שנאמר לנו, כי כך חונכנו במסגרת המחתרתית של הימים ההם. אף פעם לא ידענו מראש ולא ראינו כיצד מפנים מהמפעל, בלילות, את ארגזי התחמושת הכבדים וכיצד מורידים למטה את פסי הנחושת הארוכים. בקצה האחד המכון התרוקן ובקצהו השני האגף התמלא אתה יורד למחרת היום, בבוקר של יום לעבודה במכון ואתה רואה, שותק ואינך שואל שאלות". 
"אתה יודע את מה שאתה צריך לדעת  
ואם אינך יודע - סימן כי מדובר ב"זקס" 
ו"זקס" הוא משהוא שהוא סודי יותר מסודי ! 
אינך יודע - אל תשאל -  סימן כי אינך צריך לדעת !" 
          צ י פ ק ה                                
* * *
בנות פלמ"ח עובדות במכון ליד "מכונות המתיחה"
כרמלה רודשטיין
(לוצקי) משמאל ויפה'לה גלעד (פרבר) באמצע 

עכשיו גם אתם יודעים : 

"זקס" הוא משהו  שהוא סודי יותר מסודי !! 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~













* * * 
זיכרונות ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן) - מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 
*** 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה