יום שלישי, 19 ביולי 2016

ריקודי-עם ישראלים לאחר תש"ח / פרק ג' (סיום)

20.7.2016  

   סיפורים קטנים מימים רחוקים...      


ראשוניותם של ריקודי-עם ישראליים 
הדברים הבאים נכתבים 
לקראת כנס המחולות בכרמיאל 
קיץ 2016 
*~~~~~~~~~~~~~~~~*
- המשך - 
       פרק  ג' :   
                 בפרק זה שני חלקים : 
                                              א.  שמות ומחולות
                                                                ב.  מחולות בשדות 

דף ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן) – זיכרונות      
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

מלחמת העצמות תמה. מדינת ישראל קמה. 
הארץ קלטה עולים רבים שהגיעו ממחנות המעצר בקפריסין וגלי עליה גדולים שבאו לארץ, במיוחד מהארצות המזרח. ישראל ארץ שלאחר מלחמה, ארץ ענייה, כואבת  ופצועה. ישוב של כחצי מיליון תושבים, קלטו מספר כפול של עולים חדשים. 
אך למרות כל זאת לא חדלנו לרקוד !! 
***
ריקודי-העם הישראליים פשטו אל כל הישובים בארץ וריקודים חדשים חוברו. חלקם ריקודי מעגל ואחרים ריקודי זוגות, שאף הם נירקדים במעגלים. ריקודים בשורות החלו במיוחד רק לאחר שלמדנו להכיר את ריקודי ה"דבקות". השירים והריקודים החדשים היו ביטוי לטבע שהחל לפרוח סביב, כאלה היו גם מחולות ושירים שהביעו ביטוי לאהבה ואחרים היו שירים לשבתות ולחגים. ריקודי-העם התרחבו  במיוחד, תחילה בקיבוצים ובתנועות הנוער החלוציות. אך עד מהרה התפשטו אל כל הישובים בארץ ובמקביל התרבו מפגשי הקורסים למדריכים. קורסים אלו הביאו לתנופה בהפצת ריקודי-העם ואתם הוקדשה תשומת לב רבה גם להופעות מחול בטקסים שונים, במיוחד אלו שנחוגו בשדות, בחיק הטבע. 

בנות ובנים רוקדים יחדיו ריקוד "דבקה"
המשולב בטקס חג אביבי בשדה
***
מתי השתלבו ריקודי "הדבקה" בריקודי-העם הישראלים ? 
מפנה והתפתחות סגנונות בריקודי-העם, היו בעקבות כניסתן של צעדות הריקודים התימניים, שהשתלבו גם בחיבורם של ריקודים חדשים. בדומה לכך הייתה גם השפעתם של ריקודי "הדבקות" הערביות, שהובילו לרקוד גם בשורות. הכח שהתבטא בצעדי  "הדבקות" והמקצבים שלהן, שהיו לנו חדשים, נקלטו והשתלבו במהרה בערבי ריקודי-העם, כאילו היו אלה ריקודים  "שלנו" עוד מימים ימימה. 
את ריקודי "הדבקה" פגשנו לראשונה, בכנסי הריקודים בדליה. לכנסים אלו הוזמנו גם רקדנים מהכפרים הערביים, שהופיעו בריקודי הדבקות. זכור לי היטב, כיצד ישבנו על אדמת המדרון בוואדי דליה וגיחכנו קמעה למראה ריקודי הדבקות שהיו זרים לנו ונראו בעיננו 'כריקוד מונוטוני המתמשך עד לאין סוף'. אך לאחר שהחלו ללמד בקורסים למדריכי ריקודי-העם לרקוד את ריקודי הדבקות, התאהבנו ואף נהננו לרקוד דבקות. שתי דבקות זכורות לי כמי שהיו הדבקות הראשונות שרקדנו -  "דבקה דרוז" ואתה יחד הופיעה  הדבקה הישראלית הראשונה  "עוזי וזמרת יה". 

מדריכים חדשים עלו, פרחו והתפרסמו, בנוסף לגורית קדמן ורבקה שטורמן שכבר הוזכרו. 
בהם יונתן כרמון, תרצה הודס, יואב אשריאל, זאב חבצלת, שלום חרמון, יוז'ו, תמר אליגור, יענקלה דקל ועוד. להקות וריקודים במופעי מחול החלו לפרוח גם הם. לא עוד שמלות מסדינים ישנים ולא עוד פסי "ריקמה" מצוירים על פסי בד שנקרעו מסדינים מרופטים.

במבט לאחור ניתן לומר - 
"פסטיבלי המחולות בכרמיאל", אינם עוד כיום המשך לשרשרת פסטיבלי המחולות  של "ריקודי-עם ישראלים" בלבד, בדומה לאלו שהיו בדליה. אלא התפתחו לפסטיבלי ריקודים  עם מגוון רב של להקות מחול מהארץ ומהעולם. להקות המופיעות במגוון ריקודים, בסגנונות שונים,  הכוללים גם ריקודי במה כבלט הקלאסי וריקודי-עם מארצות ועמים שונים.   

***
א.  שמות ומחולות 

באביב שנת 1948, נתבקשו אזרחי המדינה לעברת את שמות משפחתם, במקום "השמות הגלותיים", כדברי פנייתו של בן גוריון לעם. ביום א' באדר תש"ט, ( 2.3.1948 ) הגיע לקיבוץ פקיד, כדי להסדיר לכל אחד מסמך, שבו צוין שם משפחה ישראלי חדש.  היו שבחרו בשמות מגוחכים ומבודחים, כגון: אגסי, תפוחי או אבטיחי. אך היו שבחרו בשמות רציניים יותר, הקשורים במקום עבודתם או במקצועם או כאלה הקשורים בטבע שסביבם. 
אך היו גם מי שבחרו בשמות משפחה חדשים, כשמם של ריקודי-העם הישראלים !!    
***

עוזי דגן 
לקראת תום מלחמת העצמאות נולד בננו הבכור. 
חשבנו לבחור בשם שיהיה ישראלי, ואולי אף שיהיה קשור למקורות התנ"ך. אך שני היבטים נוספים השפיעו על בחירת השם. האחד קשור היה בתקופת היותנו בפלמ"ח. 
לאחר "השבת השחורה", כשהבריטים תפסו את מאגר שמותיהם של כל חברי הפלמ"ח, קבלנו תעודות זהות מזויפות, עם שמות מזויפים שכל אחד בחר לעצמו. שמו המחתרתי של מתי היה "עוזי קליין". החלטנו להנציח את השם המחתרתי ולקרוא לבננו הבכור בשם עוזי. אך הייתה לכך גם סיבה נוספת הקשורה לריקודים. אותה עת ריקוד ה"דבקה" הפופולרי היה "עוזי וזמרת יה". למיטב זיכרוני, היה זה ריקוד דבקה ישראלי ראשון שחובר בתום המלחמה. כן, "דבקה" ישראלית ראשונה. אהבנו לרקוד ריקוד חדש זה וכך נפלה ההכרעה ובננו הבכור קיבל את השם עוזי דגן. 

ארז דגן 
קיץ  1952. השנים חלפו  ובן שני נולד לנו. שוב התלבטנו בשאלה, באיזה שם נבחר?  גם הפעם עמדו בפנינו אותם השיקולים  ובחרנו בשם ארז. 
הפסוק "אם בארזים נפלה שלהבת", מופיע במקורות. עץ הארז ידוע כעץ יפה ומשובח, שאף הובא מלבנון לבניית בית המקדש. 
הריקוד "אם בארזים", היה גם הוא פופולרי אותם ימים. אך הייתה לכך סיבה נוספת לכך שרציתי להנציח את השם הזה. רציתי לשמר את היותי סולנית הלהקה בריקוד זוגות זה שרבקה שטורמן חיברה והכינה אותו בעבורנו, למסיבה שערכנו לקראת גיוסנו לפלמ"ח בקיץ שנת 1945. 
כך נפלה ההחלטה ובננו השני נקרא ארז דגן. 

"אם בארזים" 
ציפקה בקטע ריקוד הסולו - 1945 





שני ילדים / ושני שמות /
שני שירים / ושני מחולות / 
ושניהם הינם גם מהמקורות 
ומארץ-ישראל היפה והמתחדשת !!  


*** 
                          ב.  מחולות בשדות  

להלן לקט תמונות מחגי הקציר והעומר לחגי האסיף וחג השבועות בקיבוץ מעגן מיכאל,  
בטקסים שארגנתי, בשנים בהם הייתי מדריכת הריקודים בקיבוץ. 
שילוב דורות של רקדנים 
בטקס חג קציר העומר בקיבוץ מעגן מיכאל 
ציפקה במרכז ביד מונפת מעלה , מוליכה את קבוצת הרוקדים
ריקודי העם צמחו ופרחו. בקיבוצים החלו לחוג חגי טבע שונים בשדות, ואורגנו טקסים בהם שולבו שירים וריקודים שחוברו במיוחד לאירועי החגים, שלובים יחדיו עם ריקודים מוכרים שכבר נרקדים. בלטו במיוחד טקסי טבע הצמודים לחגים - חג העומר, חג הרועים, חג הביכורים  חג המים, חג הגז ועוד. 
להלן מספר תמונות מחול מטקסי חג אלה, כפי שערכתי בשנות היותי מדריכת הריקודים בקיבוץ. 



















חג ביכורים בקיבוץ מעגן-מיכאל 










ברכת הבנות לבנים הקוצרים 

"שיבולת בשדה כרעה ברוח"      


הידד לקוצרים 



בטקסי הטבע היו ריקודים  
 שחוברו במיוחד לאירועי החג  
ובמופע שולבו ביחד עם ריקודים   
שכבר נירקדו בערבי ריקודי-העם. 



אלומות השבלים שנקצרו - אל מול השמש השוקעת 
מחול זוגות ברוח הערב  - על אדמת השדה הקצור 
במחול הזוגות אל מול פני השמש השוקעת 


שעת שקיעת החמה - הקהל על הגבעה 
והמופע בשדה על הבמה ומסביבה 









יהודה אנגל המוזיקאי באקורדיון / סבא לוי בגיטרה / ואהרל'ה בחצוצרה
בשירה במחולות ובתופים - חג שמח לכל החוגגים 
***
כיום ניתן לומר, שחלומם של הראשונים קם והתגשם 
 ונאמר בשמחה, שגם לנו ישנם כיום שירים וריקודי-עם,  
שחלקם כיום ניתנים להגדרה כריקודי-עם ישראלי-מסורתיים  !! 
 ***
הידד לרוקדים !
שירו השרים וחוללו המחוללים בפסטיבל הריקודים !   
ריקדו ושירו בהנאה ובשמחה  !! 
*** 

לחצו כאן - למעבר ישיר לפרקים הבאים : 
***
 זיכרונות ממחברתה של  ציפקה (צפורה דגן)מראשוני מדריכי ריקודי העם בארץ.     
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 

2 comments:

  1. צפורה דגן היתה מורה שלי לכלכלת בית בבי"ס תיכון ע"ש רופין לפני 50 שנה. קראתי בהנאה מיומנה. ריגש אותי מאד לקרוא הודות התפתחות המחול מארץ משנת תש"ח. זו גם השנה בה נולדתי.שבועיים לפני קום המדינה. מחמם את הלב לקרוא את ההסטוריה של המדינה בכל תחום.ובמיוחד מהכותבים שחוו את העבר בעצמם. ישר כח מחנה [לוין] גבריאלי. 23.7.2016

    השבמחק
  2. לחנה - השלום והברכה!
    חן-חן לדברים שכתבת בעקבות קריאת פרקי הבלוגר שכתבתי, באשר לראשוניותם של ריקודי העם בשנות טרום המדינה.
    סליחה שלא עניתי לך מידית, כיוון שהייתי מאושפזת תקופה ארוכה בבית חולים ובשיקום ורק כעת אני עונה לטלפונים ולאימיילים.
    משך ח"י שנים הייתי תחקירנית ומראיינת בהתנדבות לתיעוד ראיונות שערכתי עם אנשים רבים (כ- 120-130 ראיונות), לתעוד פעלם בשנים של המאבק להקמת המדינה. יתכן ומכאן המודעות הגבוהה שלי לחשיבות התעוד. כל החומר שרואיין והוקלט, הופקד בארכיון ההגנה וחלקו גם בארכיון צה"ל.
    סיפורים קטנים וחלקם אף חביבים, כתבתי ב-30 פרקי הבלוגר שלי, לשם הגעת לקרוא את שכתבתי באשר לתיעוד ההיסטורי, לראשוניותם של ריקודי העם הישראלים.
    מאחלת לך שנה טובה-טובה ושוב תודה!
    צפורה דגן
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

    השבמחק