יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

תעש'- 4 קבוצות עבדו ב"מכון איילון" - 1946-1948

5.9.2014  

    זיכרונות וסיפורים קטנים  מימים רחוקים ...

ארבע קבוצות עבדו ב"מכון איילון"
מכון תעש' ההגנה במחתרת 

"מכון איילון" פעל משך שלוש שנים - בשנים  1948 1946 . 
ב"מכון איילון" יוצרו כדורי 9 מ"מ - שהיו תחמושת לתתי-מקלע ולאקדחים. 
תתי-מקלע :    "סטן=STEN   ו-  ת.מ.ת. =.T.M.T 
המכון נסגר זמן-מה לפני ולקראת תום מלחמת העצמאות. 
* * *
* * *  'ממחברתה'  של  צפורה  דגן  (ציפקה ) .        
* * *   תחקירנית ומראיינת חברי הגנה ופלמ"ח, משך כ- 20 שנה  בהתנדבות לארכיון  ההגנה.
* * *    כ- 130 תיקי ראיונות שנערכו, הופקדו בארכיון המרכזי של ההגנה בתל-אביב וחלקם בארכיון צה"ל.  
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 
* * *
ארבע קבוצות עבדו ב"מכון איילון", שכינויו היה  "החלקה" :   

                        א.        עובדי תעש' ההגנה במחתרת 

                        ב.         חברי קבוצת תנועת הצופים -  הצופים א'

                        ג.         חברי הנוער העובד - הכשרת "רגבים"  בפלמ"ח 

                        ד.         "קבוצת ה- 8 " - מהכשרת תנועת  "הבונים"


1. רשימת עובדי התעש'  
 רשימה זו נערכה ועודכנה בשיתוף עם עמוס שפי, שהיה מעובדי קבוצת התעש' ב"מכון איילון".

2. רשימת חברי הכשרת "רגבים" מהפלמ"ח  
רשימה זו עודכנה ונערכה על בסיס רשימת שמות חברי פלמ"ח "רגבים" שבראשית קיץ 1947 הגיעו מאהלי הפלמ"ח בחפצי-בה, לגבעה שליד תחנת הרכבת של המושבה רחובות. שמות חברי הפלמ"ח לוקטו לפני שנים, כשרבים מהחברים עוד היו עמנו בחיים והעתקי רשימות אלו הועברו, נמסרו ומצויים בארכיון ההגנה, בארכיון הפלמ"ח והועברו לתעוד גם לארכיון מוזיאון "מכון איילון". הרשימה עודכנה ונערכה ע"י צפורה דגן (ציפקה), חברת הכשרת "רגבים" והייתה מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בשנים תש"ז-תש"ח (1947-1948).  

      3. רשימת חברי "קבוצת ה-8 "
ר   רשימה זו נכתבה על פי עדותה של חברת הקבוצה חווה מרקוביץ-בכרך,  במסגרת ראיונות תחקיר שערכתי עימה בתאריכים 8.11.1987 // 1.5.2004. רשימת שמות חברי קבוצה זו עודכנה גם על-פי רשימה שקבלתי ממזכירות קיבוץ "כפר הנשיא"  בתאריך 22.11.1987 לשם עלתה להתיישבות הכשרת "הבונים", שאליה השתייכו חברי "קבוצת ה- 8" 

4. רשימת חברי קבוצת הצופים
רשימה זו נמסרה ל"מוזאון מכון איילון", על בסיס רשימות של מי שעברו מהגבעה ברחובות ועלו להתיישבות בגבעת מעגן-מיכאל (לא צוין ולא ברור מי הכין רשימה זו). אך רשימת חברי קבוצת הצופים המופיעה בזה, כוללת גם מספר לא מבוטל של חברים שהגיעו לגבעה רק לאחר תום מלחמת העצמאות, לקראת עליית הקבוצה להתיישבות, כאשר "מכון איילון" כבר היה סגור - ולפיכך אין להם שום קשר עם "מכון איילון", מכון תעש' ההגנה המחתרתי המופיע בזה !!    
לתשומת לב ולשם עדכון היסטורי:  - "מכון איילון" נסגר לפני ולקראת תום מלחמת העצמאות !!  
*** 
*** כל הדברים בפרק זה נערכו ונכתבו על-ידי ציפקה (צפורה דגן), שהייתה מבנות הכשרת מחלקת "רגבים" בפלמ"ח,  שחלק מחבריה עבדו ב"מכון איילון" בשנים תש"ז-תש"ח,  מראשית קיץ 1947 ועד לסגירת המכון לקראת תום מלחמת העצמאות.
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~

 שמות העובדים בארבעת הקבוצות שעבדו ב"מכון איילון" 
הרשימות סדורות לפי שמות משפחה בסדר האלף-בית. 
א. קבוצת העובדים מהתעש' 
קבוצת עובדי התעש' היו אחראים על תהליך היצור במכון, אחריות  זו הייתה כלפי הנהלת התעש' וכלפי מפקדת ההגנה. הם אלה שניהלו את המכון, היו בעלי המקצוע במכון ואחראים היו לתפעול התקין של היצור, לאיכות היצור ולתחזוקתו התקינה של מכון תת-קרקעי זה. עובדי התעש' הגיעו לגבעה בכל יום ראשון בשבוע (רובם מתל-אביב) ומשך כל ימות השבוע עבדו במכון, גרו בגבעה וחזרו לביתם, למשפחתם ולחבריהם רק  בסופי כל שבוע ובחגים. 

מתוך אוסף תמונות ארכיון התעש' 
  
איילון (אברמוביץ) פסח - מנהל "מכון איילון" = מכון שנקרא גם בשם "החלקה".
ארד (שרייבר) חיים – מסגר מכאני בתעש' ולימים היה לממציא ומפתח מוצרים בצה"ל.
בלאו אמיל – המהנדס שתכנן את יצור הסטן ותחמושתו. 
בן יעקב אורי - נשק בתעש' שהגיע למכון בלילות לאיפוס תתי-מקלע "סטנים" ו- ת.מ.ת.    
     גשרי אברהם – מסייע, היה נער שולייה לחשמלאי  התעש'.    
דורי ראובן - בנה את מערכת האוורור של המכון. 
דותן חיה - עבדה במכון, במיוחד באגף אריזת התחמושת שיוצרה במכון.    
יערי יואל – חשמלאי ראשי של התעש' . 
ירום (רימר) צבי - סגן מנהל המכון ולאחר מכן ניהל את המכון. 
לוי (קרסנולוב) שני - חרט במכון. 
לשם (ליפשיץ) מרדכי (מוטקה) - מסגר השרות ליצור. 
מילשטיין אליעזר - מסגר כללי וחרט. 
ספקטור יעקב – מסגר, חרט, משחיז ומכוון מכונות. 
ספקטור (פנחסי) מירה (מירהל'ה) – עובדת יצור.

פרומט ברטה - אחראית על אגף האריזה במכון.
צדוק שמעון - רתך ומכוון "סטנים".  
קוט יוסף - היה הרופא הראשי של ההגנה -  
         היה אחראי על שיפור ושימור מצבם הבריאותי של העובדים מתחת לאדמה.  
קוטלר גדליהו - ייצר את כל מערכת סגירת הפתחים מעל פתח המכבסה ומעל לפתח התנור. 
קוטלר בן-ציון - מנהל "החנות", מקום בו החלו בניסויי יצור תחמושת והיה אחראי להעברת קו היצור ל"מכון איילון". 
קלמנוביץ משה – היה מסגר שטיפל במכונות היצור במכון.   
קמיל משה - עובד ה"סניף" בגני התערוכה שבצפון תל-אביב. עבד בשיפוץ ראשוני של המכונות שהוברחו מפולין ושיפוץ מיכשור עבור "מכון איילון". 
קריצ'מן יעקב –"טרנספורטר" ופלמחניק שפעל ביחידת התובלה של הגנה. 
קרפפן קורט - נהג משאית התעש', שהסיעה בהסבאה חומרים שונים ממקום למקום. 
רוסק מנחם - היה חרט במכון. 
שור מיכאל ("מיכאל טנדר") - מהנדס כימי בוגר הטכניון. בוחן ראשי לכלי נשק ותחמושת בתעש'  
  ולאחר קום המדינה היה מנהל התעשייה הצבאית במדינת-ישראל. 
שטלמן יעקב - עבד במכון "הסניף" בתל-אביב ואח"כ בשלבי היצור הראשונים ב"מכון איילון".  
שמואלי אבנר – מסגר מקצועי-מומחה במכון "המעבדה".  
          והיה שותף לניסויים הראשונים של יצור הכדור "בחנות". 
שפונגין שרה – עובדת תעש' ותיקה. עבדה באגף "ההרכבה" ב"מכון איילון".  
שפי (שפיגל) עמוס - מסגר שרות ומכוון המכונות במכון.  
שפיגלמן (זינגר) בתיה - מעובדות היצור, ההרכבה והאריזה ב"מכון איילון".  
איילון (אברמוביץ ?) צבי – היה נוטר ב"משטרת הישובים העבריים". הוצב לשמירה בכניסה לגבעה.  
  שמר ב'בודקה' שהייתה על גג המקלחת, משך כל שנות פעילותו של "מכון איילון". 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
  ***   השמות הבאים מופיעים ברשימות, אך לא ידוע מה היה הקשר שלהם ל"מכון איילון".  
         היודע פרטים נוספים, אנא כתבו ב"תגובות" ועדכנו אותי: 
        *  לביא ניצה
        *  קוקס רני
  *  שרמן עירית  

***   רשימת שמות עובדי התעש' ב"מכון איילון" - שמות העובדים ותפקידם -  
        נערכו בשיתוף פעולה ותאום עם עמוס שפי, שהיה בצוות עובדי התעש' ב"מכון איילון" !! 
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
ב. קבוצת הצופים א': 

היו הגרעין ההתיישבותי הראשון של תנועת הצופים. חברי קבוצה זו עברו מהמושבה פרדס-חנה לגבעה שליד המושבה רחובות. בפרדס-חנה שהו כ"פלוגת עבודה", בהמתנה לקראת עלייתם להתיישבות. כך היה נהוג לגבי מרבית ההכשרות שהיו בארץ באותן השנים. את תקופת הכשרתם לחיי קיבוץ עברו בקיבוץ עין גב, לפני שעברו לתקופת המתנה ליד המושבה פרדס חנה. תקופת הכשרתם בעין גב נראה כי היא שהשפיעה על רצונם ותכניתם להקים קיבוץ ימי. אולם עליתם להתיישבות נדחתה, לאחר שנשלחו לגבעה שליד המושבה רחובות כדי לעבוד במכון תעש' ההגנה במחתרת.  המעבר לגבעה נעשה בהדרגה והמשאית האחרונה שעזבה את המחנה בפרדס חנה, הייתה ביום "העוצר הגדול" שהטילו הבריטים על הישוב העברי בארץ, ביום שלישי 5.3.1946 .  נהג המשאית האחרונה שעזבה את המחנה בפרדס-חנה, היה החבר חיים לוי, המכונה "פודינג", שציין זאת בפנקס יומנו הפרטי.  

מתוך פנקס יומנו האישי של החבר חיים לוי, המכונה "פודינג". 
בתודה מיוחדת ליעל סער-לוי, בתם של מילה וחיים לוי ז"ל, 
 על שאפשרה לצלם עמוד זה לעדכון ולתעוד. 

חברי קבוצת הצופים ידעו מראש מדוע נשלחו לגבעה ומה היה סודו של המקום. 
ההחלטה לעבור לגבעה ובכך לדחות את רעיון הגשמת רצונם להקים קיבוץ ימי, לא עבר בקלות, אלא, לאחר ויכוחים סוערים באסיפת החברים... ראוי לציין דבר נוסף - לשם הבהרה ולמען הדיוק ההיסטורי:  ברשימה ארוכה זו של אנשי קבוצת הצופים, המצורפת בזה, מופיעים שמות לא מעטים (14- ?) של מי שהגיעו לגבעה רק לאחר תום מלחמת העצמאות, לקראת עליית הקבוצה להתיישבות. ברובם הגיעו לגבעה כאשר המכון למטה כבר היה ריק ופונה מכל המכונות והציוד שהיה בו !! לא נכתב מי ערך את הרשימה הזאת, שכך נמסרה למוזיאון... ( זו רשימה מנופחת ... 
בנוסף, חלק מהשמות שברשימה הזאת, אלה חברים שעבדו בגבעה בענפי משק אחרים, אך לא במכון איילון !!  
  לפיכך ברור כי לחלק מהשמות הרשומים בזה, אין להם קשר לפעילותו של "מכון איילון" !! 

אורן אלקנה, אורן עדנה, אייזנטהייט צביה, איילון יהודית, איילון יהושע, אלן יהודה, אלן פלורה, אמיר דן, אמיר שלמה, אנגל יהודה, אנגל שושנה, אסף אביבה, ארבר רפי, אשכנזי אברהם, אשל חנה, אשל אהרון, בוגוסלב חנה, בלוך חנה, בן אהרון מאיר, בן-ארי אורי, בן-ארי יהודית, בן-ימי חנה, בן-ימי מנחם, בנימיני מרים, בר גדליהו, ברג משה, ברכמן משה, ברכמן רבקה, ברנובר רבקה, ברנט שלמה, ברקוביץ' משה, גבע יוסף, גל בוריס, גל ברכה, גלזר זלי, גלזר נטקה, גלזר צבי, דרור אלכסנדר, דרור מרים, הלל שלמה, הלל תמימה, הסקי שמואל, הרמן זאב, הרמתי הלל, הרמתי אהודה, וולף רות, ויינברג יוסף, וייס אליעזר, וקסלר מרים, ורדי יעקב, ורשינסקי רות, זורע נעמי, זורע מאיר, זינגר אליהו, זיסקין ישראל,  זמיר אביבה,
 זמיר אליהו, זמל שושנה, חופי גילה, חופי חיים, חזן מרים, חזן צבי, חלמיש חוה, חלמיש ג'ו, טוביאס רחל, טלמון בהירה, טלמון צבי, יעקב יוסף, יעקב שאול, כהן יוסף, כהנוביץ' ורדה, כנעני דוד, כנעני חיה, כרמיאל יפה, כרמיאל משה, לוי חיים, לוי חיים, לוי ינצ'קובסקי, לוין מנחם, מגנוס מרים, סיטון יעקב, סמדר רות, סמדר שמואל, פייגין זאב, פייגין שושנה, פלד אהרון, פלד אריה, פלד חנה, פלד תמר, פסחוביץ אסתר, פסחוביץ זבולון, פרידלנדר יהודית, צור אריה, צור לאה, צור אפרים, קוקס בת-שבע, קוקס מיכאל, קיטאי חנוך, קיטאי רות, קיפניס דורון, קנר רעננה, רון חביבה, רז רחל, רז אשר, שומר שמואל, שומר מנוחה, שומרון יצחק, שומרון ציפורה, שטולצברג אהרון, שמון ג'ימי, שמון רבקה, שמחוני חנה, 
שמי זאב, שמילנסקי מרים, שמיר לאה, שניידר ישעיהו, שניידר נעמי, שפיצר מקסימה, תלם צילה.  
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ג. קבוצת "רגבים" בפלמ"ח  
חברי הכשרת "רגבים" בפלמ"ח השתייכו לתנועת הנוער העובד. היה זה אחד מגרעיני הנוער העובד הגדולים והמאורגנים, שחבריו סיימו שנתיים שנות הכשרה בקיבוצי עמק הירדן - בקבוצת כנרת ובקיבוץ אשדות יעקב והגיעו לגבעה לאחר שנתיים נוספות של שרות בפלמ"ח - בפלוגות א',ד' בקיבוצים יגור וחפציבה - מקיץ 1945 ועד לקיץ 1947. גרעין זה מיועד היה לעלות להתיישבות, להקים קיבוץ חדש. אך במזכירות הארצית של הקיבוץ המאוחד הוחלט לשולחם לגבעה, כדי להצטרף לקבוצת הצופים ולהשתלב בעבודת המכון של תעש' ההגנה במחתרת, ב"מכון איילון". לא כל החברים הסכימו לאיחוד של גרעין מתנועת הנוער העובד עם קבוצה מתנועת הצופים. היו הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות אלה בתחומים שונים.  בשלב המעבר לגבעה, היו חברים שעזבו את הקבוצה ורק שלושים ושישה (36) חברי הכשרת "רגבים" הגיעו מהפלמ"ח לגבעה, שהיוו כמחצית ממספרם הכולל של חברי הגרעין הזה. חלקם השתלבו בעבודה במכון התת-קרקעי ואחרים לא ידעו דבר על מה שמצוי מתחת לפני הקרקע, מתחת לרגליהם...  כך  הגענו "להשלמה" במקום לצאת "להגשמה".  

לפני המעבר לגבעה נבחרו שלושה חברי "רגבים" - יוסף בליט, מיכה שרגאי, וצפורה דגן-גרינברג (ציפקה), להיות אנשי הקשר בין קבוצת הפלמ"ח לקבוצת הצופים. בבואנו לגבעה רק אנחנו השלושה ידענו שבגבעה טמון 'סוד גדול', אף כי לא נאמר לנו מהו אותו סוד-סודי והיכן הוא מצוי... שאר חברי קבוצת "רגבים" לא ידעו דבר. לא ידעו מדוע נשלחנו לגבעה ומהו סודו של המקום הזה. אנחנו השלושה קיבלנו הוראה, כי בשובנו לאהלי הפלמ"ח, לאחר פגישתנו עם חברי הצופים בגבעה, שלא לספר לחברינו דבר באשר לנושא סודה של הגבעה או כל פרט אחר הקשור לפגישת שלושתינו עם נציגי מזכירות קבוצת הצופים בגבעה. 

אבן טוב (מוסיקנט) יפה 
אבן טוב ישעיהו (שייקה) 
בלומוביץ יוסף ("וסילי") 
בליט (שור) בת-שבע
בליט יוסף
גיאת אליאב
גלעד (פרבר) יפה
גלעד (אלטמן) אשר ("אושרקה") 
דגן (גרינברג) צפורה (ציפקה, ציפי) 
דגן (לייכין) מתתיהו (מתי)
דוידוביץ תמימה
דמאיו אמנון
דנון יצחק
הוכמן (פנחסי) זמירה 
ורדי (צ'צ'קס) בן-עמי ("ממותה") 
חבר אליעזר (עזריליק) 
טביב יוסף ("סמבוסק") 
יערי (פישלזון) אליעזר (לייזרקה) 
כבשני שלמה
כהנא אפרים
לוי (אייזנברג) מילה (מילכה)
ליברמן (גליק) מלכה
לידרור (לדרר) רפאל (רפי) 
לנג מנוחה
מנור (שפינדלר) יצחק (איציק) 
נוימן אמנון
נצר יצחק ("איציק")
נצר (שרעבי) אסתר
עמית (מיטלץ) יוסף
עמית (לוי) אסתר
קדמי (גטלר) שרה (שרהל'ה)
קמחי דוד ("יוקי")
רודשטיין (לוצקי) כרמלה 
שחק (שטיינר) פתחיה 
תלם (שרגאי, פייבושביץ) מיכה



 בתמונה נראים רק חלק מחברי מחלקת  הכשרת "רגבים" בפלמ"ח.  
התמונה צולמה  בתום שרותנו בפלוגה ד' בקבוצת חפצי-בה  (1946-1947) .  
חברים נוספים מקבוצה זו היו אותה עת בקורסים שונים של הפלמ"ח,  
חלקם במסגרת "אחוזים" שכל הכשרה מגויסת חייבת הייתה להשאיר בפלמ"ח. 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
ד. חברי "קבוצת ה-8": 
היו אלה שמונה חברי גרעין מתנועת "הבונים". הם הגיעו לארץ-ישראל בקיץ 1946 באניית המעפילים  Sagolem היה זה שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. בכניסתה של אניית המעפילים למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל, קיבלה האנייה את השם "יגור". הייתה זו אניית המעפילים הראשונה שהגיעה לחופי הארץ לאחר "השבת השחורה"  והייתה זו גם אניית המעפילים הראשונה, שמעפילה נשלחו למחנות המעצר בקפריסין עם מעפילי הספינה "הנרייטה סאלד". לאחר קום מדינת-ישראל עלו חברי הקבוצה מקפריסין לארץ ויושבו במושבה חדרה כ"פלוגת עבודה", בהמתנת עלייתם להתיישבות. 
עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, חלק מחברי הקבוצה שישבו ב"גבעת הקיבוצים" גויסו לקרבות. והנותרים בגבעה נדרשו לעבוד במכון בשתי משמרות, כדי להגביר את תפוקת יצור התחמושת ל"סטנים" ול- ת.מ.ת.  הייתה זו תחמושת חיונית מאד ללוחמים בשדות הקרב, במיוחד בתקופה הראשונה של הקרבות, עד שהחלו להגיע נשק ותחמושת מחוץ לגבולות הארץ, אך בגבעה חסרו ידיים עובדות. שמונה מחברי קבוצת "הבונים" נשלחו מחדרה לגבעה, על פי החלטת המזכירות הארצית של הקיבוץ המאוחד, והיוו תגבורת של כח עבודה חיוני ביותר, כח  ערכי-חשוב באותה העת. הם עבדו בעיקר בלילות וארזו את התחמושת שיוצרה במשמרות העבודה שעבדו בשעות היום. 


  


           בלאק (בלק) צבי 

           בן יהודה (גרין) שילה 

     גרשמן מריון 

     דייויס סלמה 

     לואי ( ריס) נתן 

     מרקוביץ (בכרך) חוה 

     רייס דן 

     שולמן (פוטוק) בטי  




~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~

תחקיר כתיבה ועריכה:   צפורה דגן  (ציפקה).  מבנות קבוצת "רגבים" בפלמ"ח, 
שחלק מחברי קבוצה זו  עבדו ב"מכון איילון" בשנים  תש"ז-תש"ח  (1947-1948),   
עד לסגירת המכון - לפני ולקראת תום מלחמת העצמאות .  
***  פרק זה נכתב ערב ראש השנה תשע"ה  ( ספטמבר - 2014 ). 
***  ברכת שנה טובה לכולנו !! 
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
*

3 תגובות:

  1. מצאתי את הדף דרך ויקיפדיה
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F#cite_note-1

    השבמחק
    תשובות
    1. ציפי יקרה!
      כבוד גדול וזכות גדולה נפלו בחלקי להכירך ואף לשמוע אף כי "על קצה המזלג" מסיפוריך אודות אותה תקופה מרתקת, שמחתי אף לגלות שיכלתי אף לתרום מעט להשלמת התמונה הכללית אודות אותו סליק רימונים שנחשף בשעתו בהדר יוסף....
      משווע לשמוע וללמוד עוד וכמה שרק ניתן...
      בברכה ושנה טובה לך.

      ממני...לבני זיו.

      מחק
    2. לזיו ליבני -
      בהמון תודה על עזרתך להשלמת סיפור החשיפה של סליק הרימונים.
      ציפי דגן

      מחק